מתן יהב – עוצמה פנימית

flower
מתן יהב עוצמה פנימית

איך להשתחרר מהתמכרות למין ולפורנו? טיפול בהתמכרות למין

ההתמכרות למין הופכת את החיים שלנו לגיהינום. התענוג הרגעי מתחלף מיד לאחר מכן בתחושת ריקנות, אשמה ודכאון. האובססיה כואבת. איך משתחררים מההתמכרות?
ההתמכרות למין הופכת את החיים שלנו לגיהינום. התענוג הרגעי מתחלף מיד לאחר מכן בתחושת ריקנות, אשמה ודכאון. האובססיה כואבת. איך משתחררים מההתמכרות?
תוכן העיניינים
תוכן העיניינים

התמכרות למין ולפורנו לרוב מתחילות בגיל צעיר מאוד. ההתמכרות למין ולפורנו לפעמים מתחילה כסקרנות תמימה והורמונים של גיל צעיר.

אך מהר מאוד איבדנו את התמימות שלנו, הצפייה בפורנו והרצון למין הפכו לבלתי נשלטים. אפילו לאחר גיל ההתבגרות שבו ההורמונים שלנו הם על טורבו עדיין המון אנשים נתקעים עם ההרגל והאובססיה למין ולפורנו. מאבדים את עצמם בתענוג הרגעי הזה.

איך משתחררים מההתמכרות למין ולפורנו?

למה אנחנו מכורים למין ולפורנו?

מהן ההשפעות של התמכרות למין ולפורנו?

האם יש טיפול להתמכרות במין ופורנו?

במאמר זה נכנס לשורש העמוק של ההתמכרות, ונמצא את הדרך לשחרור וליציאה לחיים שפויים ורגועים. חיים ללא עבדות ליצר המיני שלנו.

אך לפני שאני מתחיל, אני רוצה להגיד שההתמכרות למין היא בסיסית מאוד, קיימת לאורך כל ההיסטוריה, מין זו האנרגיה הבסיסית שבזכותה אנחנו קיימים.
ולכן אין למהר, לעבוד לאט לאט ולא לחפש אחרי שלמות כנגד הביולוגיה הטבעית. להיות מכור למין זה הגיוני מאוד!

החוויה האישית שלי עם התמכרות למין ולפורנו.

אני עוד זוכר את הפעם הראשונה שהיצר המיני התחיל לעלות בי. היצר המיני הזה היה תמים בהתחלה, אך מהר מאוד היצר המיני שלי גילה את עולם האינטרנט שבו הכל אפשרי.

מהר מאוד למדתי להגיע לפורנו ולמדתי איך לאונן. אני חושב שהפעם הראשונה הייתה בגיל 12. לאחר הגמירה הראשונה שלי הרגשתי תחושה מוזרה, קצת אשמה ועצב, לא ידעתי ולא הבנתי בדיוק מה קרה, אך הסקרנות שלחה אותי לנסות את זה שוב ושוב, עד שזה הפך לטקס.

משהו בי השתנה לאחר זמן מה, פתאום היצר המיני שלי רק גדל וגדל ככל שציפיתי ביותר ויותר פורנו. החיים שלי איבדו מהתמימות הילדית והפכו לחוויה מינית כמרכז חיי.

כל פעם שהייתי נכנס לאקט ומסיים הייתי מוצא את עצמי עם שאלות רבות כמו: למה עשיתי את זה בכלל? מה זה הדבר המוזר הזה? למה אני חוזר כל פעם לאתרים האלה? במה צפיתי הרגע?

כל פעם הייתי חווה תחושת אשמה, עצב וחוסר מוטביציה. ההתמכרות הזאת גרמה לי לניתוק מהעולם ולפנטזיות מוזרות על מין שהוא אינו רגיל בכלל.
לאט לאט התחלתי לצפות בדברים יותר מוזרים ולא הייתי מסופק מהסרטונים הרגילים.

עם השנים ההתמכרות הפכה אותי לחסר בטחון עצמי, גרמה לי לראות נשים כאובייקט מיני, נתנה לי ראיה עקומה של מה זה מיניות, הפכה אותי לעבד ליצרים שלי, גרמה לריקנות, תחושת ניתוק פנימי, חוסר מוטיבציה, אשמה, בושה, הלקאה עצמית, עייפות, דכאון, חרדה ולחץ.

במהלך גיל ההתבגרות הייתה לי הרגשה שהאקט הזה לא מביא לי כלום, ומידי פעם הייתי מפסיק, אך תמיד הייתי בסוף חוזר. המחשבות היו אומרות שזה בסדר שזה טבעי, שזה בסדר, שאני חייב לשחרר את הלחץ, שאסור להחזיק את זה בפנים.

תמיד למחשבות שלי היו תירוץ וסיבות שבגללן אני חייב לחזור להתמכרות ולכן לא השתחררתי בשנים האלה. חוויתי כל פעם עוד ועוד רעב למין ולחוויות מיניות מוזרות ולא רגילות.

אך למזלי לאחר שנים של בלבול הצלחתי לצאת מההתמכרות ולהחזיר לעצמי את הכוח להשתחרר מהאובססיה למיניות ולפורנו. המיניות הפכה לעוד חלק בחיי ולא למרכז חיי, יכולתי להתרכז בעצמי ולהשתמש באנרגיה שלי כדי ליצור חיים שטובים לי ולאחרים מסביבי.

אשמח לשתף איתכם היום את התובנות, הדרכים, הכישלונות וכל מה שעברתי בדרך להשתחררות מההתמכרות למין ולפורנו כדי שגם אתם תוכלו להשתחרר ולגלות את היופי שנמצא בתוככם כשאתם לא באובססיה לאקט המיני.

הסיבה העמוקה שבגללה התחילה ההתמכרות למין ולפורנו

האמת היא שיש סיבה יותר עמוקה מאשר רק מין, אנחנו מכורים למין לא כי אנחנו צריכים את המין כל הזמן. יש הרבה אנשים שחושבים שאם אנחנו לא חווים אורגזמה על בסיס יומי או שבועי, הגוף שלנו יתפוצץ.

התרגלנו לשחרר את האנרגיה המינית שלנו והתרגלנו לצפייה בתכנים כדי לעשות את זה. להרבה מאתנו זה נראה כמו דבר טבעי, שככה זה אמור להיות. נדמה שלהרבה אנשים מין זה הדבר היחיד שקיים, ומסביב לרצון לסקס הם בונים את החיים שלהם.

בפעם הראשונה שחווינו את האורגזמה המינית לא בטוח שאפילו נהנינו ממנה, החוויה הייתה מוזרה אך למדנו לאט לאט ליהנות מהחוויה. החוויה המינית היא כל כך חזקה, היא הסם הביולוגי הכי חזק שיש לטבע להציע.

ברגע שאנחנו נכנסים לחוויה המינית אם דרך פורנו, זנות, או אפילו מערכת יחסים מינית, אנחנו מקבלים רגע של שקט מהמחשבות שלנו, מהטראומות שלנו, מחיי היום יום, מהעבודה, הלחצים, המשכנתא, הבית ספר, החרדה והפחד.

והשכחה הזאת היא שמחזירה אותנו כל פעם לחוויה המינית, החוויה המינית נותנת לנו רגע של שלווה עמוקה בה אנחנו לא זוכרים את עצמינו ואת העולם. אנחנו רוצים לשכוח את עצמינו אנחנו רוצים לשכוח את הכאב הפנימי שלנו.

אנחנו יודעים שהחוויה היום יומית שלנו היא לא כזאת נעימה, היא מלאה בלחצים, התמודדויות, ציפיות, מאמץ מתמד, תחרות מתמדת. ואנחנו יודעים שתמיד יש לנו מקום לברוח אליו שבו כל הדברים האלה נעלמים לגמרי ואנחנו יכולים לחוות שקט עמוק, ניתוק מעצמינו ומבעיות החיים.

אך כנראה שמי שהגיעה למאמר הזה כבר הבין את ההשלכות של החוויה המינית, של האובססיה המינית והוא רוצה להשתחרר ממנה, ולחיות חיים יותר נעימים ובריאים, ללא התמכרות למין ולפורנו.

הצבעים של החיים נעלמים עם ההתמכרות למין.

טראומה מינית יכולה ליצור היקשרות לחוויה המינית

הרבה אנשים שחווים התמכרות למין, לא יודעים שהמקור להתמכרות יכול להימצא בחוויה טראומטית בילדות. יכול להיות שהחוויה המינית הראשונה שלנו לא הייתה חוויה נעימה.

יכול להיות שעברנו פגיעה מינית, או שהחוויה המינית הייתה הביאה איתה בושה ואשמה, הרגשנו שהיינו צריכים לשמור על החוויה כסוד, הרגשנו שמשהו שעשינו לא היה בסדר, אך למרות הכל הייתה תחושת תענוג מסוימת, והשילוב של התענוג והבושה גרמו לנו לחזור לחוויה הזאת כמקום מפלט, מקום שקט שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים לכמה רגעים מהאשמה והבושה.

יכול להיות שהחוויה המינית הראשונה שלנו הייתה בגיל מאוד צעיר והתחילה כמשחק תמים עם מישהו מהמשפחה, אך בגלל שבחברה שלנו למרות ההתקדמות הגדולה עדיין יש בושה, ולא מדברים על הנושאים המיניים הללו, אז החוויה הזאת נשמרה עמוק בתוכנו וגורמת לנו להרגיש אנחנו לא בסדר.

יכול להיות שבפעם הראשונה שנגענו בעצמינו בגיל צעיר, והרגשנו תחושה מינית נעימה, ההורים שלנו או אנשי החינוך אמרו לנו בצורה שיפוטית להפסיק, ושזה אסור ושזה לא בסדר, ונוצר לנו בראש קישור בין בושה ואשמה לבין מין.

הבושה והאשמה שמגיעות עם המין רודפות אותנו ומחזירות אותנו פעם אחר פעם למין בצורות מוזרות ולא רגילות.

כל מיני סוגים של טראומות מיניות יכולות ליצור בנו כאב מודחק, כאב שבו אנחנו לא בסדר, כאב שאנחנו מחזיקים בו כל כך חזק ומפחדים ממנו כל כך שבסוף אנחנו מחפשים כל דרך לברוח מעצמינו.

הדרך הכי מהירה לשכוח מעצמינו היא דרך מין, וככל שהמין יותר מיוחד, חדש, ססגוני, מוזר, לא רגיל, טאבו, ככה הריגוש עולה והשכחה העצמית יותר קלה להשגה. ההתמכרות למין ולפורנו מתקדמת למקומות מוזרים ולא נשארת סטטית.

מהן ההשפעות של התמכרות למין ולפורנו על החיים שלנו?

מהחוויה האישית שלי ושל עוד אנשים רבים בעולם, ככל שאנחנו נופלים יותר עמוק לבור ההתמכרות המינית וככל שאנחנו מחפשים יותר את התענוג הרגעי הזה, אנחנו מבזבזים את האנרגיה המינית שלנו, אנחנו חווים יותר כאב ויותר השפעות שליליות.

ככל שאנחנו מחפשים יותר חוויות מיניות חדשות וככל שאנחנו הופכים את החוויה המינית למשהו יותר מרכזי בחיים שלנו ככה אנחנו נופלים יותר עמוק לכאב, דיכאון, חוסר אונים, חוסר שליטה עצמי, ניתוק, ריקנות, חרדה ופחד.

אנחנו מאבדים את האנרגיה והחיוניות שלנו, קשה לנו לעמוד במשימות, קשה לנו להרגיש מוטיבציה, אנחנו מרגישים ניתוק מעצמינו, ניתוק מהעולם, אנחנו מאבדים את ההנאה מהדברים הפשוטים בחיים כמו: חברים, טבע, צחוק ואוכל פשוט.

איבוד מוטיבציה וחשק לחיים

עם ההתמכרות למין אנחנו מתחילים לאבד מוטיבציה ותחושת שייכות לעולם. אנחנו מאבדים כל רצון להתקדם בחיים שלנו ולחוות הצלחה בתחומים שאנחנו אוהבים ורוצים להצליח בהם בחיים.

הסיבה לכך מבחינה כימיקלית היא שלאחר האורגזמה נוצר שינוי כימיקלי בגוף שבו רמות הפרולקטין עולות ורמות הדופמין יורדות. דופמין אחראי למוטיבציה ותחושת הישגיות, שמחה, התרגשות ורצון בריא.

כאשר אנחנו חוזרים שוב ושוב על ההתמכרות למין אנחנו גם משתחררים מהמוטיבציה ואנחנו מאבדים את היכולת ליהנות משאר החיים.

החיים שלנו הופכים לחיים ללא צבעים, הדבר היחיד שמחזיק בצבע חיינו זה הרצון לחזור להתמכרות המינית, קשה לנו להתרכז בדברים אחרים ולרוב זה יכול להוביל לכישלון בעבודה, במערכות יחסים ובחיים ככל.

המוח שלנו לא יודע להבדיל בין המסך לחיים האמיתיים וכאשר אנחנו נותנים לו חוויות מיניות רבות, המוח שלנו בטוח שאנחנו מוצלחים ושאין לו צורך יותר לעבוד, הוא נכנס למצב עצלני, מנותק ומדוכא.

תחושת ריקנות ודיכאון

בחוויית ההתמכרות למין אנחנו מתרוקנים, לפעמים ההרגשה של ההתרוקנות הזאת היא נעימה באותו רגע, אך לאחר זמן מה אנחנו מרגישים ריקנות שאוכלת אותנו מבפנים. תחושה לא נעימה, כמו חור שחור.

החור השחור הזה גורם לנו לרצות למצוא כל הזמן חוויה שתמלא אותנו ולכן לרוב ההתמכרות למין מביאה איתה התמכרות לשלל דברים נוספים. לרוב אנחנו נחפש למלא את החלל החסר שנוצר בגלל החוויה המינית על ידי סמים, אכילה רגשית, או צפייה בלתי מפסקת בסדרות.

אנחנו נמצא כל דרך למלא את החלל החסר בתוכנו שנוצר בגלל כמות המין הבלתי מפסקת והחיפוש אחר הריגוש. הריגושים מרוקנים אותנו ואנחנו הופכים לתלויים, הופכים לעבדים לחור שחור שנמצא בבטן שלנו.

החור השחור הזה מביא אתו עוד שלל של תחושות לא נעימות. נוצר בנו דיכאון, וחוסר משמעות, החיים נראים לנו כמו חוויה מיותרת כאשר הדבר היחיד שנמצא במרכזה הוא ההתמכרות מין.

חרדה וניתוק מעצמי

החור השחור הזה שנמצא בנו גורם לחוסר ערנות, לתחושת איבוד של יכולת השליטה על עצמינו, אנחנו מרגישים חלשים וחסרי יכולת להגיב לעולם ולבעיות שמגיעות, ולכן חרדה מתחילה לעלות בנו.

חרדות בנוגע לחיים מתחילות למלא את המוח שלנו ואנחנו לא מצליחים לעשות כלום, נדמה שאנחנו רדומים על מול הכוח של המחשבות, אין לנו אנרגיה לצפות במחשבות, להבין אותן ולהרגיע אותן.

חוסר האנרגיה, הניתוק העצמי והכאב הפנימי יוצרים בנו תחושה שאנחנו חיים בתוך ענן, מבולבלים, לא מודעים, לא כל כך יודעים מה אנחנו רוצים, לא מצליחים להבין את המחשבות שלנו.

המחשבות שלנו מתחילות לרוץ בקצב כל כך מהיר, אנחנו מתחילים להרגיש בושה ואשמה לגבי עצמינו, אנחנו לא יודעים מה קורה בתוכנו. זה מתחיל מהריקנות שמגיעה מההתמכרות למין ולפורנו.

סטיות מיניות

עם ההתחזקות של ההתמכרות למין אנחנו מתחילים לפתח סטיות מיניות לשלל חוויות מיניות מוזרות, שלרוב אנחנו לא גאים בהן בכלל ומרגישים שאין להן קשר לרצון האמתי שלנו.

אנחנו מתחילים לחפש חוויות יותר ויותר מוזרות ומיוחדות. ביום יום אנחנו מסתכלים על המין השני כאובייקט מיני, קשה לנו להסתכל לאנשים בעיניים והביטחון העצמי שלנו ברצפה.

אנחנו מרגישים מלוכלכים, סוטים, מוזרים ולא ראויים לאהבה. אנחנו מפתחים תמונה עצמית מביכה ולא יפה של עצמינו. החיים שלנו מאבדים מהיופי מיום ליום.

אנחנו מסתירים את הסוד שלנו ומרגישים המון אשמה ובושה. ההתמכרות למין ולפורנו מובילה את המיניות שלנו למקומות שלא דמיינו לעולם.

מערכות יחסים הופכות לדרך להשיג מין

כל כך הרבה מערכות יחסים זוגיות נופלות בגלל הנושא הזה. יש צד אחד אשר רואה את הצד השני כאובייקט מיני, הוא חושב שהוא חייב לו סקס, ומנהל אתו "עסקים" בשביל להשיג את הסקס הזה.

הוא לא נותן יחס לבן/בת הזוג כל עוד זה לא יוביל אותו למין אשר הוא רוצה, והוא פוגע רבות בבן/בת הזוג ומערכת היחסים מאבדת מהאינטימיות ומהקשר העמוק שיכול להיווצר עם ההיקשרות והאובססיה למין לא הייתה כזאת עמוקה.

יש מקרים בהם אחד מבני הזוג מכור לפורנו כל כך עד שהבן/בת הזוג לא יכולים לספק את הצרכים שלו, הם מאבדים מהאינטימיות ומתנתקים מהמשפחה ומהיופי שבמערכת יחסים בריאה ונעימה.

הם לא מחפשים יותר סקס בתוך המערכת יחסים כי יש להם כל כך הרבה סקס במסך שלהם, והסקס הזה הרבה יותר ממכר, הרבה יותר מרגש והרבה יותר טאבו.

יש מקרים בהן המערכות יחסים נפגעות בגלל ההתמכרות למין על ידי ניסיון בגידה, למרות שבני הזוג נמצאים בסיטואציה מעולה, אחד מבני הזוג מחפש עוד ועוד ריגושים, אז הוא מתחיל לחפש באתרי הכרויות, את הריגוש הבא שלו, את הדרך לחוות יותר ממה שיש לו.

בדרך זאת הוא מתחיל לשמור סודות ולפגוע באינטימיות ובקשר ולהרוס את המערכת יחסים שלו. אובססיה למיניות יכולה לא רק להרוס את עצמנו, היא יכולה להרוס את החיים של האנשים מסביבנו כשאנחנו מאבדים את עצמינו בעולם הריגושים ושוכחים מהיופי של הפשטות, האינטימיות והמשפחתיות שנמצאים בחיים האמתיים.

ריגוש שגורם לנו לאבד את החיבור למציאות.

החיים לאחר השחרור מהתמכרות למין ולפורנו – למה כדאי לי בכלל להשתחרר?

נדמה שהחיים עם התמכרות למין ולפורנו הם חיים לא על כך נעימים וטובים, אך מה הם החיים ללא ההתמכרות והאובססיה למין ופורנו?

בימים הראשונים זה לא קל, המחשבות והתמונות שעולות במיינד הן חזקות, וההרגל לחזור להרגל הישן הוא כל כך חזק שמאוד קשה לא להתייחס, מלא פנטזיות ותמונות מיניות ממלאות אותנו ומשכנעות אותנו שכדאי לנו לחזור.

יש תחושת ריקנות וחוסר נוחות בבטן והחוסר בטחון והפחד עדיין נמצא אתנו, אך שלב זה מחזיק רק כמה ימים, אם אנחנו מצליחים לעבור את הימים הראשונים, ומגיעים ליום ה-7 מגיעה תחושת שחרור ועלייה במצב רוח.

ולאחר מכן יש לנו אפשרות להרגיש התעוררות של עצמינו ולחוות שלווה אמיתית, מפה אנחנו יכולים להתחיל לשנות את שאר ההרגלים בחיים שלנו וללמוד על עצמינו מחדש, ללמוד איך להשתמש באנרגיות החדשות שיש לנו כדי ליצור מציאות חדשה וטובה.

לאחר השחרור אנחנו יכולים להסתכל על המין השני בלי לראות בו כאובייקט מיני, בלי לבהות בצורה מוזרה, בלי להתבייש להחזיק מבט בעיניים, בלי להרגיש מתח מוזר וחרדה כשאנחנו מדברים עם אנשים אחרים.

קל לנו לצחוק ולראות את היופי בעולם, להנות מהדברים הפשוטים ולחפש משמעות יותר עמוקה לחיים שלנו מאשר מין.
יש לנו מוטיבציה לחיות חיים יותר רוחניים וטובים לנו ולאחרים ואנחנו מחפשים דרכים לשפר את החיים שלנו ואת העולם.

אנחנו מתחילים להרגיש בנוח בגוף שלנו, מתחילים להרגיש בנוח ולקבל את עצמינו כמו שאנחנו, אנחנו מתחילים ללמוד על האנרגיה העוצמתית הזאת שנמצאת בגוף שלנו ומנסים להשתמש בה למטרות רוחניות.

יש לנו אנרגיה לקום בבוקר, יש לנו מוטיבציה, אנחנו מתאהבים מחדש ביופי של הטבע, אנחנו מתחילים לחיות חיים עם עומק, והתמכרויות נוספות שהיו לנו בחיים מתחילות ליפול ביחד עם סיום ההתמכרות למין.

אנחנו מתחילים לאבד את הסטיות המיניות שהיו לנו וחוזרים לראות את החוויה המינית בעין יותר בריאה ופשוטה.

שמחה מתחילה לעלות בנו ואנחנו מתחילים לראות שלא חסר לנו כלום, שכל מה שאנחנו צריכים בשביל לחיות חיים מאושרים זה להפסיק לבזבז את האנרגיה שלנו על ההתמכרות הזאת.

אנחנו מתחילים להיות אור לעצמינו ולאחרים, אנחנו הופכים את התשוקה האישית שלנו לתשוקה לטובת כולם, אנחנו מחפשים דרכים לשפר את העולם, להנות מהפשטות של החיים, לראות את היופי ברגעים הקטנים, הפשוטים, אלה שממלאים אותנו בשמחה אמיתית וארוכת טווח, שלא מביאה כאב, ניתוק, ואשליה.

מין זה הרבה יותר מרק סקס מין זה האנרגיה היחידה שיש לנו

אם יש דבר אחד שהאדם פספס לאורך דורות זה את הידע הרוחני העמוק ביותר, בכל דור לא הרבה אנשים מצליחים להבין ולקבל את העובדה שהאנרגיה המינית לא משמשת רק למין היא הרבה יותר חזקה מזה.

האנרגיה המינית היא בעצם האנרגיה היחידה שלנו, ולאורך דורות הדרך היחידה שלמדנו היא לבזבז את האנרגיה הזאת, למדנו לחיות את החיים בריקנות אנרגטית.

כל כך הרבה מורים רוחניים דיברו על מיניות ועל הכוח שלה. הכוח שלה להפוך לשמחה, אהבה, חמלה, בריאות נפשית, ולשפר את החיים שלנו מכל הבחינות. אך כל עוד אנחנו לא נחווה את האנרגיה הזאת וניתן לה מקום בחיים שלנו לא נוכל להבין את הכוח שלה.

אנחנו מפחדים מאוד מהאנרגיה המינית שלנו, כל פעם שהיא עולה, אנחנו מחפשים דרך לשחרר אותה החוצה, אם זה על ידי אורגזמה, או על ידי הדחקה ושכחה. אך מה היה קורה אם היינו נותנים מקום לאנרגיה הזאת ומפסיקים לפחד ממנה.

מה היה קורה אם לא היינו מגיבים לה?

מורים רוחניים רבים לאורך הדורות דיברו על הכוח של האנרגיה הזאת ברגע שאנחנו נותנים לה מקום לחיות בתוכנו ללא רדיפה אחרי אורגזמה, או ניסיון הדחקה שלה.

אנחנו דיברנו מוקדם על כל הכוחות שניתנים לנו כאשר אנחנו לומדים לחיות בשלום עם האנרגיה המינית שלנו, אך עד שאדם לא חווה בעצמו את היופי שבאנרגיה הזאת, הוא לא יודע מהי שמחה עמוקה ואמיתית.

כשאנחנו נותנים לאנרגיה הזאת מקום בתוכנו ללא התנגדות וללא השתוקקות לשחרור ממנה, היא מתחילה למלא אותנו, למלא אותנו באור, שמחה, שלווה וערנות.

אנחנו יכולים להתחבר לעצמינו, לחוות שקט פנימי ומלאות פנימית שלא חווינו בחיים שלנו. אותה האנרגיה שהייתה מביאה לנו חוויה מענגת רגעית הופכת לחוויית שמחה רגועה שממשיכה למלא אותנו כל רגע ורגע.

הצבעים חוזרים לחיים, המלאות הזאת משנה אותנו לגמרי, מנקה אותנו מכל הכאב הרגשי, ומעירה אותנו ליופי שלנו. הכוח של האנרגיה הזאת הוא כוח אדיר וכל אדם שחווה את האנרגיה הזאת לעומק הוא אדם שונה לגמרי

החברה שלנו חיה באובססיה למין

יש שלושה סוגים של אנשים בחברה שלנו:

הסוג הראשון הוא מודע ומשוכנע שהוא מכור והוא רוצה להפסיק כי הוא ראה את כמות הסבל שהחוויה ההתמכרותית הזאת הביאה לו. הוא לא נגד מין, אך הוא יודע שיש לו אובססיה והוא לא מצליח לחיות בשלווה עם החיים הרגילים וההתמכרות המינית שלו.

הסוג השני חושב שהמצב הזה הוא טבעי. הוא רואה שההשלכות שרשומות פה תקפות לגביו אך הוא לא מקבל את המצב שלו כהתמכרות, הוא חושב שזה בסדר וטבעי ושכל שאר החוויות כמו דיכאון וריקנות מגיעות ממקור אחר ואין להן קשר להתמכרות למין ולפורנו.

יש אנשים שחושבים שעבדות למין זה המצב הטבעי של האדם. שהטבע שלנו הוא מיני לפני הכל ואין ברירה אלא פשוט להמשיך ולהשיג מין בכל דרך אפשרית.

הם לא יודעים על האפשרות להשתמש באנרגיה הזאת ועל הכוח שלה לשנות את החיים שלנו כאשר אנחנו לומדים לחיות בשלום פנימי איתה.

הסוג השלישי הוא הסוג הדתי הסוג הזה רואה מין כיצר הרע בכל מיני צורות. יש לו פחד ממין והרבה אשמה. לרוב בילדות אמרו לו על הסכנות של אוננות ועל החטא הגדול שבמיניות לפני חתונה.

האדם הזה חיי עם הרבה אשמה ורואה מיניות כמשהו מלוכלך ולא רגיל, משהו שצריך לשמור עליו בסוד. לרוב בילדות הוא לא מצליח לעמוד ברצון לאונן ולצפות בתכנים מיניים. העובדה שהוא עושה את זה ממלאת אותו בחרדה, פחד, אשמה, בושה, חוסר בטחון עצמי וכאב גדול.

הוא מפחד אך באיזה שהוא מקום המיניות מושכת אותו אפילו יותר, בגלל שהיא אסורה, בגלל שהיא מלוכלכת. הדת הופכת את המין לחוויה כל כך יפה בגלל האיסור שלה.

אז הוא ניהיה מאוד מיני מבפנים, ומבחוץ הוא משחק את המשחק הדתי, כי אין לו ברירה. הכאב והאובססיה למין גדלים, סטיות, מחשבות, דמיון ופנטזיות. המלחמה במין הופכת את המין להרבה יותר גדול ממה שהוא.

הוא מדחיק את האנרגיה המינית שלו ולכן הוא לא יכול להנות מהאנרגיה המופלאה הזאת. ההדחקה של האנרגיה הזאת גורמת לו למחשבות יותר ויותר מוזרות לגבי מין. מחשבות על פדופיליה ועל עוד סטיות מוזרות שונות.

בחברה שלנו יש אובססיה למין. אובססיה נגד ובעד מין רק הופכות את המיניות לדבר יותר ממכר. הדתות הולכות נגד מין אך הן רק מחזקות אותה. החברה הולכת בעד סקס ומגדילה את הפנטזיה לחוויה ענקית.

מצ אחד יש את החברה החילונית שחיה בתרבות הזיונים המזדמנים, ומאבדת מהעומק של החוויה המינית. החברה הזאת מושפעת מפורנו ומהדרך שבה מציגים מין בסרטים, סדרות, פרסומות, אינסטרגם, טיקטוק, פורנו ועוד…

החברה מאבדת את היכולת לראות את החוויה המינית כמו שהיא ומנפחת אותה ומשתמשת בה בשביל להרוויח כסף וכוח. האדם המודרני מאבד את היכולת לראות את העולם המיני כעוד משהו בחיים בגלל החברה שמסביבו והוא מצטרך אליה והופך לאובססיבי למין.

גברים צעירים רודפים אחרי מין ללא הפסקה, נשים נהנות מכמויות רבות של גברים ונפגעות רגשית לאחר שנים של החלפת בני זוג מיניים מזדמנים. וברקע יש את הפורנו אשר מעוות את הראיה שלנו לגמרי לגבי מין.

מהצד השני האדם הדתי הולך נגד מין, הוא אומר שזה מלוכלך, הוא מסתיר את זה בסוד, והוא גם בדרך הפוכה גורם למין להיות אובססיה של האדם המודרני. האדם הדתי גורם למין להיות דבר הרבה יותר מענג על ידי זה שהוא אומר שזה דבר אסור.

אין דבר שהמיינד יותר אוהב לעשות ממה שאסור לעשות, המיינד מקבל תענוג כפול מהרעיון של אסור, ולכן האדם הדתי ברוב טיפשותו רק הופך את המיניות לחוויה יותר מענגת ואת האובססיה למיניות לדבר יותר נפוץ.

איך להשתחרר מהאובססיה למין ולפורנו?

קודם כל הייתי רוצה להגיד שהשחרור מההתמכרות יכולה לקחת זמן, בגלל שזה חלק מהמערכת הביולוגית שלנו, לא קל כל כך להשתחרר מההתמכרות למין, ולכן חשוב להבין שזה תהליך, ולא להיות קשים עם עצמינו, לקחת את התהליך צעד צעד.

חשוב גם להבין שהגישה הדתית, של ללכת נגד המין לא עבדה, ההדחקה של המין רק הרסה את האדם ויצרה בו פיצול פנימי וכאב רגשי עמוק. ולכן אני לא ממליץ על מלחמה כנגד המין, אני לא ממליץ לראות את המין כמשהו רע, או כמשהו טוב.

ברגע שאנחנו מתחילים להסתכל על מין בעין מסוימת אנחנו מתחילים לאבד את את היכולת לזרום עם האנרגיה הזאת ולקבל אותה. עד שלא נלמד להסתכל על מין כעוד משהו בחיים, כאנרגיה שמגיעה והולכת, לא נוכל להשתחרר מהאובססיה למין ולהתחיל לחיות אתה בשלום.

ברגע שנוכל לקבל את המיניות שלנו לגמרי נוכל להשתחרר מהאובססיה שלנו אליה.

התענוג המיני הוא רגעי ולכן הוא לא יכול להוביל לשמחה אמיתית

אם אנחנו רוצים להשתחרר מהאובססיה למין אנחנו צריכים להתחיל לקבל את העובדה שבמין לא נמצאת השמחה הגדולה, אנחנו לא נגיע לפסגת ההר, והאורגזמה הבאה לא תיהיה יותר טובה מהקודמת, החוויה המינית היא חוויה רגעית ולכן היא משאירה אותנו כאובים.

אנחנו מחפשים את החוויה של שמחה אמיתית בתענוג רגעי ואנחנו נכשלים פעם אחר פעם, זה פשוט לא אפשרי, הטבע של האורגזמה המינית הוא טבע רגעי, ולכן הוא לא יכול למלא אותנו, הוא משאיר אותנו מרוקנים.

אם אנחנו יכולים לראות את העובדה שהחוויה המינית היא בעלת הבטחה גדולה בעולם הדמיון אך במציאות היא חוויה רגעית חולפת אשר משאירה אותנו מרוקנים נוכל להתחיל לקחת צעדים לשחרור ממנה.

וכל עוד אנחנו מבזבזים את האנרגיה הזאת שהיא האנרגיה היחידה שלנו, אנחנו לא יכולים לחוות שמחה אמיתית, שמתפרסת לאורך זמן ואין לה עלייה או ירידה, עתיד או עבר, היא נמצאת ברגע הזה בהווה, היא מביאה סיפוק, והיא מסייימת את האובססיה שלנו לחווית פסגה בעתיד.

אנחנו לא מחפשים את התענוג הרגעי של האורגזמה אנחנו בעצם מחפשים את השחרור מרצון לאורגזמה, אנחנו מחפשים חוויה שבה אנחנו משוחררים מרצון למשהו בעתיד ואנחנו מסופקים ברגע הזה.

וכל עוד יש לנו אובססיה למין אנחנו לא יכולים להיות מסופקים ברגע הזה. האנרגיה הזאת כשאנחנו מפסיקים לבזבז אותה על אורגזמות רגעיות הופכת להיות אנרגיה נעימה שממלאת אותנו במרכז הגוף ונותנת לנו תחושת סיפוק מתמשכת ומשמעות לחיים.

אשמה ובושה לא יעזרו לשחרור מהתמכרות למין

לרוב כשאדם מקבל החלטה שמשהו לא טוב לו, שמשהו שהוא עושה הוא לא בסדר והוא צריך להפסיק עם זה הוא מתחיל לחוות בנוגע לחוויה הזאת תחושות אשמה ובושה.

הוא מרגיש אשמה בנוגע לאובססיה שלו למין, לדרך בה הוא רואה מין, לבזבוז הזמן שלו בחשיבה על מין, ובניתוק שזה יוצר לו עם החיים. במוח שלנו קיימת תוכנה שחושבת שאם נלך נגד משהו ונגיד לו שהוא לא בסדר הוא בסוף יבין את הקטע.

אך נדמה שהדבר ההפוך קורה, כי כל עוד אנחנו בעמדה כנגד מין המין מקבל עוד אנרגיה ואנחנו נותנים לאובססיה שלנו לגדול בתת מודע.

אנחנו מרגישים בושה ואשמה לאחר האקט, והבושה והאשמה הזאת מובילים אותנו שוב פעם לאקט המיני. אנחנו חייבים להבין שכל עוד אנחנו שמים על עצמינו לחץ להשתחרר ממיניות אנחנו נגרום למיניות בתוכנו רק לגדול.

אנחנו נהיה שוב ושוב בכאב פנימי בגלל השנאה העצמית ונחזור לבריחה הרגילה שלנו שנמצאת במיניות. כל עוד לא נלמד לקבל את העובדה שאנחנו הולכים ליפול וזה בסדר ואנחנו הולכים בדרך ולומדים לא נוכל להשתחרר מההתמכרות למין.

לבושה ואשמה אין דרך לעזור לנו, כי מלכתחילה התמכרנו למין בגלל תחושות כאב, וכל עוד נמשיך לחיות עם התחושות הכואבות ולארח אותן אנחנו נמצא את עצמינו מחפשים את הבריחה למיניות.

ותכלס במה יש לנו להתבייש? בטבע שלנו? בפטישים שקיבלנו? ברצון שלנו לעשות את הדבר הטבעי ביות שהטבע נתן לנו? אל תתנו לרעיונות של שלמות לעלות בכם, אל תנסו להיות לא טבעיים, תקבלו את עצמכם, עם המשיכה שלכם, עם הרצונות שלכם, עם התשוקות שלכם, רק ככה תוכלו להשתחרר מהן.

התמכרות למין ולפורנו
אי אפשר ליצור אינטימיות אמתית כשאנחנו מכורים למין.

עבודת עומק אמתית לשחרור מהתמכרות לפורנו ולמין.

הייתי שמח לתת תשובה פשוטה, ולהגיד איך משתחררים למין, אבל העובדה היא שכל אדם צריך ללכת בדרך שלו ולמצוא את הדרך שלו להשתחרר מההתמכרות למין.

אני רק יכול להצביע על המקור, על השורש שיוצר את ההתמכרות ולתת לכם ללכת בדרך ולהבין את עצמכם ואת התהליכים הפנימיים שלכם עם עצמכם.

ולכן יש צורך בעובדת עומק ומחקר אישי עמוק כדי להבין את המקור של ההתמכרות למין ולפורנו. יש שאלות רבות שעולות במחקר הזה ויש הרבה דרכי הסתכלות שיעזרו לנו להבין את הדרך לשחרור מהתמכרות למין.

אנחנו ניהיה חייבים להסתכל על כל הדרכים בהן אנחנו חושבים, על כל הדרכים בהן העבר השפיע אלינו ועל ההווה שלנו, ואיך הגענו למקום שבו אנחנו נמצאים היום.

אבל הכי חשוב בתחילת תהליך המחקר לבוא ולנקות את עצמינו מהרעיון שאנחנו יודעים, כי אם אנחנו כבר יודעים הכל לגבי העולם הפנימי שלנו ולגבי העולם הפסיכולוגי שלנו, איך נוכל להבין את עצמינו מחדש?

כל התמכרות בשורש שלה מגיעה מהרצון לברוח מכאב, כאב רגשי שנמצא בתוכנו, כאב רגשי שהצטבר בנו ואנחנו פוחדים להסתכל עליו. הכאב הרגשי הזה נמצא כמחסום בינינו לבין הרגע הנוכחי ולחיים האמתיים והרגועים.

הכאב הרגשי הזה לרוב מגיע בילדות או בחוויה טראומטית כלשהי שקרתה לנו בחיים, החוויה הזאת הודחקה, הכאב היה גדול מידי בשבילנו להכיל באותו הזמן, החוויה הייתה קשה מידי בשבילינו, לא הצלחנו לקבל אותה ולחוות אותה עד הסוף.

יש בנינו שאפילו לא זוכרים את החוויות הללו כי אנחנו יודעים כמה היא כואבת לנו, אנחנו לא רוצים לעורר אותה שוב, אנחנו לא רוצים להרגיש את הכאב הזה שוב, אך כל יום שעובר הכאב הזה ממלא אותנו בעוד ועוד צער וכאב, בעוד ועוד חרדה ופחד ומביא אתו רצון להתנתקות ולהתמכרות.

ולכן בצורה בלתי מודעת אנחנו מוצאים את עצמינו מחפשים אחרי ריגושים, אחרי חוויות שונות, אנחנו כל הזמן מוצאים את עצמינו בדמיון על העבר והעתיד, בשינה מתמדת בענן של מחשבות ודמיונות, אנחנו מאבדים את עצמינו כי אנחנו מעדיפים לישון מאשר להרגיש את הכאב.

הכאב הזה יכול להביא איתו עצבים, זעם, עייפות, מחלות פיזיות, מופנמות, ביישנות ועוד מגוון רב של חוויות רגשיות שלא תורמות לנו לחיי היום יום.
אנחנו כל פעם חוזרים לתענוג הזה רק כדי לגלות שהכאב מחכה לנו בסיומו וכל פעם שאנחנו נופלים בחזרה לאדמה אנחנו נופלים יותר חזק ומרגישים יותר ויותר כאב.

אנחנו במעגל שלא נגמר בו אנחנו בורחים מעצמינו ללא הפסקה רק כדי לא לפגוש את הכאב הזה, וכל מה שקורה לנו הוא שאנחנו מוצאים את הכאב שוב שוב, אנחנו מגלים שלא משנה כמה מהר נרוץ הצל שלנו תמיד יהיה איתנו.

היו היה אדם
שהיה כל כך מוטרד
למראה הצל שלו
וכל כך לא מרוצה
מרעש צעדיו,
שהוא החליט להיפטר משניהם.
השיטה שהוא בחר הייתה
לברוח מהם.
אז הוא קם ורץ.
אבל בכל פעם שהוא הוריד כף רגלו לאדמה
היה עוד צעד שהוא היה צריך לקחת,
בזמן שהצל שלו עמד בקצב שלו
ללא קושי בכלל.
הוא ייחס את כישלונו
לעובדה
שהוא לא רץ מספיק מהר.
אז הוא רץ מהר יותר ויותר,
בלי לעצור,
עד שלבסוף נפל ומת.
הוא לא הצליח להבין
שאם הוא רק היה נכנס לצל,
הצל שלו היה נעלם,
ואם הוא היה יושב בשקט,
הוא לא היה שומע יותר את רעש צעדיו.

– צ'ואנג דזה

הכאב הזה מניע אותנו פעם אחר פעם, הכאב הזה גורם לנו להרגיש חסרי ביטחון עצמי, שמשהו לא בסדר בנו, שאנחנו לא רואיים לאהבה, שאנחנו לא טובים מספיק, שאנחנו פגומים ומשוגעים.

השאלה שעולה היא מה אפשר לעשות בשביל לשחרר את הכאב הזה, מה אפשר לעשות בשביל לחיות ללא הכאב הזה ולהיות חופשיים מהרצון לברוח מעצמינו?

בשביל להשתחרר מהכאב הזה יש לנו צורך לקבל אותו ולאהוב אותו, לתת לו יחס, לא לברוח ממנו, לא לשפוט אותו, ולא לכעוס אליו. כל עוד אנחנו מחפשים אחר דרך לא לחוות אותו, לא להיות אתו, אנחנו ממשיכים להחסיר יחס ממנו והוא ממשיך לגדול.

הוא גדל על ידי חוסר הערנות שלנו, שמובילה אותנו להתמכרויות, פגיעה במערכות יחסים, חיפוש אחר מחמאות, אחר אישורים, אחר סמים ודרכים לא להרגיש את מה שקיים בתוכנו.

הכאב הזה הוביל אותנו לפחד גדול ולשינה עמוקה, גרם לתודעה שלנו לאבד את היכולת לראות את הדברים כמו שהם. המצב התודעתי שלנו הפך להיות כזה שמחפש אחר תחושות נעימות ובורח מתחושות לא נעימות.

ואנחנו איבדנו את החופש שלנו, נהיינו עבדים לתחושות, הניתוק שלנו מהחיים הוא עמוק, ולמרות הבריחה שלנו מכאב אנחנו חווים עוד ועוד הכאב.

תשומת לב חסרת שיפוטיות, תשומת לב אוהבת כלפי עצמינו

חשוב להבין שהדרך לא שחרור מכאב רגשי, שהדרך לשחרור מכאב פסיכולוגי הוא רק על ידי תשומת לב, אנחנו צריכים להתחיל לתת תשומת לב אוהבת, תשומת לב חסרת שיפוטיות לעצמינו, ולרגשות שלנו.

והדרך היא לא קלה בהתחלה, כי הכאב שצברנו בתוכנו הוא גדול ולכן כמה שיותר עזרה חיצונית בשלב הראשוני זה יותר טוב. כמובן שזה אפשרי להשתחרר מהכאב בעצמינו ולאהוב את עצמינו מחדש אך זה לא תמיד קל.

אם ניתן לכאב מקום לביטוי על ידי מדיטציה, קתרזיס, וטיפול מעמיק נוכל לאבד את ההיקשרות לתחושות התענוג שמגיעות עם מין ופורנו, התחושות האלה נראות נעימות וטובות רק ביחס למצב הרגיל הרדום שלנו שבו הכאב הפנימי שלנו לא קיבל יחס, חום, אהבה, ומבט חסר שיפוטיות.

הכאב שלנו הוא אנושי בדיוק כמונו, הכאב הזה הוא הילד הפנימי שלנו, אשר נפגע אי שם, אשר עבר חוויות שהוא לא ידע לעקל, והילד הזה צריך עזרה, העזרה שהוא צריך תגיע רק מההורה שלו, שזה אתה, אך כל עוד אתה בורח ממנו, ואומר לו שהוא לא ראוי, ושהוא צריך להחביא את עצמו, הוא לא יוכל לחוות ריפוי.

הכאב הרגשי שלנו הוא בעצם הילד הפנימי שלנו עדיין שם, מחכה לאהבה שלנו, מחכה להתעוררות שלנו, שניתן לו יחס, שניתן לו ריפוי ונגיד לו כמה אנחנו אוהבים אותו ומקבלים אותו, שניתן לו חופש להרגיש ולהיות.

רובנו מפחדים מהרגשות שלנו, אנחנו חושבים ששם נמצאות המפלצות, שם נמצאים השדים, שם נמצאים כל הדברים הלא טובים, אך האמת היא שהמחשבות שלנו הן אלה שיצרו את המצב הכואב הזה, את הפחד המתמד, את החרדה, את השנאה עצמית אשר ממלאת אותנו כל יום ויום.

המחשבות על ידי הדחקת הכאב הרגשי שלנו יצרו בנו תקיעות של כאב וצבירה נוספת שלו כל יום ויום. הכאב מנהל אותנו מתחת לאדמה בזמן שהמחשבות מדחיקות אותו עוד ועוד, יורדות עליו, ומגנות אותו. הרגש שלנו מלאה צלקות וכאבים ונמצאת עמוק בצינוק.

אך הרגשות שלנו הן חלק עמוק מאוד בנו ובשביל להגיע לריפוי אמתי ובשביל להפסיק לרדוף אחר תענוגות שלא מביאות לשמחה, אנחנו נצטרך להתחבר לרגשות שלנו, לאהוב את הרגשות שלנו, לקבל את הילד הפנימי שלנו לקבל את הכאב העמוק שנמצא בנו.

ההורה הפנימי – האני האמתי – המודעות – העיניים שצופות

בשביל להחזיר את האהבה הביתה ההורה צריך להתעורר, יש בתוכנו מחשבות ורגשות, אך המחשבות והרגשות ללא הורה טוב, חכם, סבלני, ערני, אוהב, חסר שיפוטיות הן חסרות שליטה ומביאות כאב, התמכרות וכאוס פנימי.

אצל רוב האנשים המחשבות הן השולטות והרגשות נמצאות בכלא. השינוי שצריך להגיע לריפוי אמיתי הוא שהמאסטר האמתי יגיע ויעשה סדר בבית הפנימי. המאסטר הזה הוא המודעות.

מודעות זו בעצם העין הצופה, שרואה את המחשבות והרגשות, את החיים, את הגוף, היא זאת שחווה את החוויה של החיים ואצל רוב האנשים היא נמצאת בתרדמת בזמן שהבית הפנימי נמצא בכאוס גדול.

המודעות יכולה להתעורר רק על ידי חיבור בחזרה לגוף, החלטה שהיא רוצה להשתחרר מהסבל הפנימי, שהיא תמצא את הדרך להיות המאסטרית של החיים שלה, שהיא תחיה שבלווה וברוגע.

ההתעוררות הזאת של העין הצופה תביא אתה למידה, אינטליגנציה שנמצאת מחוץ למחשבות ולרגשות, שיכולה להבין לעומק את התהליכים הפנימיים ולא להגיב לכל תחושה או מחשבה שעולה.

למודעות שלנו יש את היכולת ליצור שינוי עמוק בבית הפנימי, לתת מקום לכאב לעלות, לתת מקום ללמידה מחדש, והלמידה הזאת תביא שקט פנימי שעוד לא הכרנו, השקט הפנימי הזה הוא זה שיראה לנו שאין לנו מה לחפש בתענוג המלא כאב שנמצא באובססיה למין.

אני מוסיף פה סיפור קצר מהמאסטר הרוחני ג'ורג' גורדייף, אשר סיפר סיפור מעולה על טבע האדם, ומה קורה כאשר המודעות הולכת לישון על ידי מטאפורה יפה ופשוטה:

איש עשיר מאוד יצא למסע. היו לו משרתים רבים וארמון מאוד גדול שבו הוא חי לבד עם כל המשרתים האלה. הוא קרא לכל המשרתים ואמר להם, "אחד אחד, לפי סבב, אתם צריכים להיות על המשמר. אני לא יודע לכמה זמן אני הולך, המסע שלי עשוי לקחת שנים רבות; המסע ארוך, העלייה לרגל מסוכנת. אולי אחזור, אולי לא אחזור, אבל הארמון, הגן, הכל צריך להיות נוכח כמו שהוא עכשיו".

הם אמרו, "כמובן. כל מה שתגיד נעשה."

האיש הלך. עברו חודשים, שנים חלפו. בסופו של דבר החלו המשרתים לשכוח לגמרי שהם משרתים כי האדון נעלם לכל כך הרבה זמן. הזיכרון של האדם אינו כה ארוך, ויש דברים שאנחנו לא באמת רוצים לזכור. מישהו הוא עבד ומישהו הוא האדון מי רוצה לזכור את העובדה הזאת?

כל משרת היה צריך לשמור על הארמון בסבב, וכאשר כל משרת היה שומר, הוא היה מעמיד פנים שהוא האדון. כל מי שהיה מגיע לארמון או עובר במקום והיה שואל, "של מי הארמון הזה?" המשרת היה עונה, "זה הארמון שלי, הגן שלי. אחלה של ארמון יש לי אהה?"
זה קרה עם כל השומרים.

שנים עברו; השומרים שכחו לגמרי מהמאסטר ושהוא עומד לחזור. "עד עכשיו הוא בטח מת, משהו בטח קרה. וטוב שנפטרנו מהבחור הזה – עכשיו אנחנו האדונים". הם הכריזו בפני כל העיר, "אנחנו האדונים" – והעיר שכחה גם את האדון. הוא יצא למסע לפני שנים רבות – רק אנשים זקנים זכרו שמישהו היה שם, אבל זה היה רק ​​בצורה מעורפלת. מתי הוא הלך, לאן הוא הלך ומה קרה לו, איש לא ידע.

אבל יום אחד, האדון הופיע; הוא דפק על הדלת. העבדים הביטו בו ולפתע נפלו לרגליו: "אדון, חזרת!"

הוא אמר, "אמרתי לכם שאחזור, ואמרתי לכם שזה יכול לקחת הרבה זמן."

הם אמרו, "סלח לנו, כי אנשי העיר יגידו שעשינו פשע נגדך. שכחנו אותך לגמרי, ונהנינו להיות האדון עד כדי כך שהכרזנו שאנחנו האדונים – והעיר מאמינה שאנחנו האדונים".

– גורדייף

מדיטציה

תהליך הקבלה והתעוררות נקרא מדיטציה, כמקור לריפוי כל הכאבים הפסיכולוגיים שנמצאים בנו, השיטה אומרת שכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להיות עם הגוף ולהתחבר לרגע הזה, על ידי החיבור לרגע הזה נוכל לתת לכאב שלנו מקום לעלות, לבטא את עצמו ולהשתחרר מהחוויה הגופנית שלנו.

החוויה הזאת של מרחב פתוח בתודעה ברגע הזה היא החוויה שתתן מקום לכאב לעלות שוב, וכל עוד אנחנו נותנים לכאב לעלות ללא פחד וללא ניסיון לשנות את התחושה הלא נעימה לתחושה נעימה, נוכל לחוות ריפוי אחר ריפוי של חוויות עבר שלא הצלחנו לעקל ושצברנו ככאב עמוק.

המרחב הפתוח הזה נקרא מדיטציה, מרחב שבו יש לנו הזדמנות להתחבר למה שקיים כאן ועכשיו: לנשימה, לתחושות בגוף, לחושים, לכאב שנמצא בנו. זוהי הדרך להשתחרר מהרצון לתענוג, כי הרצון לתענוג ולחוויות מיניות מגיע מהכאב העמוק שיש בנו.

יש מגוון של שיטות מדיטציה, יש כאלו יותר ישירות ויש כאלו פחות ישירות, אך בכולן יש משהו אחד שהוא הבסיס לריפוי פנימי ולשחרור מכל ההתמכרויות והוא מודעות ערנית ברגע הזה, שלא מפחדת מכאב ולא רודפת אחר תחושה נעימה, וככל שניתן לעצמינו מקום להיות עם עצמינו בלי לחפש לשנות את מה שקיים בתוכנו נמצא עוד ועוד ריפוי לחוויות עבר טראומטיות אשר דוחפות אותנו לאובססיה מינית כבריחה.

מאמרים לגבי מדיטציה באתר:
איך עושים מדיטציה? המדריך המקיף

קתרזיס – לגעת בעומק ולשחרר מהעומק

עוד שיטה מעולה שהיא כמו מקפצה לתוך הכאב שלנו נקראת קתרזיס, המשמעות של קתרזיס היא שחרור רגשי. בשיטות לשחרור רגשי יש לנו הזדמנות לקפוץ ולגעת ישירות בכאב שלנו, לחוות אותו מחדש, לבכות אותו החוצה, לצעוק אותו החוצה, ולנשום אותו החוצה.

השיטות של הקתרזיס מכילות נשימות עמוקות, מהירות ואגרסיביות דרך הפה, הטחת כריות בעוצה לשחרור עצבים, רעידות של הגוף, צעקות, דיבור בג'יבריש, ועוד מגוון שיטות של נשימה ותנועה עם הגוף, או מגע בגוף.

לאחר קתרזיס אמתי אנחנו נרגיש נקיים ונוכל להתחבר לעצמינו שוב, אחרי שהוצאנו את הכאב, אחרי שבכינו אותו החוצה, אחרי שצעקנו אותו ונשמנו אותו החוצה, נרגיש קלילים, כאילו נולדנו מחדש.

חשוב לעשות את התרגילים האלה תחת מורה מסומך אשר יכול להכיל את הכאב שלכם ולעזור לכם לעקל את החוויה בצורה בריאה וללא טראומה מחודשת, כי אם הכאב עולה בנו ואנחנו לא סומכים על עצמינו שאנחנו יכולים להכיל אותו יכול להיות שנעיר אותו מחדש וניצור בתוכנו כאב נוסף.

טיפול בהתמכרות למין

עוד שיטה לשחרור מההתמכרות למין ולפורנו היא על ידי עזרתו של מטפל/מדריך מוסמך אשר עבר את החוויה בעצמו ומכיר את כל המקומות בהן אפשר ליפול בדרך, הוא עבר את השחרור הזה והוא יכול לראות איפה אתה חסום, תקוע או מבולבל.

הוא יכול לחסוך לך הרבה זמן וכאב, לעזור לך לראות את הדרכים הנכונות לשחרור הכאב וההתמכרות. הוא ייתן לך מרחב חסר שיפוטיות שבו תוכל לשחרר את הכאב שלך, לסמוך על מישהו שלא ישפוט אותך, שייתן לך להיות מי שאתה, שיבין את הכאב שלך.

המרחב הזה יכול לך יעזור לך לשנות את הגישה שלך כלפי עצמך ולתת לעצמך להיות חסר שיפוטיות כלפי עצמך, לחיות עם אהבה לעצמך, ולהשתחרר מהשנאה העצמית אחת ולתמיד. ובסוף לא להיות תלוי יותר לא במטפל או במדריך.

הטיפול יכול להיות המקפצה לעבר ההבנה הרוחנית והשחרור של הכאב הרגשי. לפעמים קשה לעשות את השינוי לבד, והכאב מפחיד אותנו מאוד, הסודות שלנו מפחידים אותנו והדרך לשחרור מגיעה רק עם אדם אחר.

לסיכום

כל השיטות הרוחניות והפסיכולוגיות מובילות לאותו מקום, לצפייה ועלייה של הכאב, לניקוי הכאב, ללידה מחדש, לאושר, שמחה, והראיה המחודשת של החיים, שבו אנחנו מרשים לעצמינו להרגיש את הכל, אין לנו בושה ופחד מהרגשות שלנו, אנחנו לא חיים עם סודות, אנחנו סומכים על היקום ואנחנו מקבלים את עצמינו ואת האתגרים של החיים לגמרי.

כשהאדם חופשי מהכאב, כשהוא מקבל את הרגשות שלנו, כשהוא חיי במרחב תודעתי של הרגע הזה, סקס נראה לו מטופש, חסר משמעות, ואקט שמוביל ליותר כאב מאשר תענוג, הוא רואה שהשמחה שלו לא תלויה בשום דבר, הוא רואה שהתענוג הרגעי מביא אתו כאב רב, והוא מפסיק לרדוף אחרי התענוג המיני.

האדם הזה חיי ללא אובססיה ורואה את העומק והיופי של המציאות ושל כל דבר שמגיע אם זה כאב או תענוג, יש לו מודעות ערנית שחיה בשלווה ובתובנה עמוקה לגבי החוויות המתחלפות והזמניות, הוא חי באין סופי הוא שליו, רגוע, מרוצה, מלא בחמלה, ומחובר למציאות ולעצמו.

אני מאחל לכל היצורים החיים לחוות את היציאה מהכאב, את השחרור מההתמכרות למין ולפורנו ושתגיעו לריפוי אמתי ועמוק ואז תוכלו לעזור לאחרים, אמן וכל היצורים החיים יהיו מאושרים.

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על המאמר בתגובות ואם אתם צריכים עזרה אישית בנושא אתם מוזמנים לפנות אליי למפגשים אישיים בהם נוכל להשתחרר מהכאב שלנו ולהיוולד מחדש.

בונוס קצר – אושו על התמכרות למין

אנשים מתמכרים למין. ודבר מוזר מאוד בהתמכרות הוא שאם יש לך את הסם, זה כלום; אם אין לך את זה, אתה מרגיש חוסר. אתה אף פעם לא חושב מה אתה מפספס בזמן שיש לך את זה, זה כלום. בכל פעם שיש לך את זה אתה מרגיש שזה רק מאמץ חסר תועלת, שום דבר לא יוצא מזה. אתה לא זז אפילו סנטימטר אחד באבולוציה. אתה פשוט קופץ לרגע באוויר ובחבטה אתה נופל בחזרה לקרקע.

סקס משאיר אותך רדום.

אני לא קורא למין חטא, אני פשוט קורא לזה טיפשי. אני לא אומר שאתה תסבול בגיהינום – איזה עוד גיהינום אתה צריך לסבול? אתה כבר סובל בתוך זה. ומה זה ממשיך לתת לך? זה רק משאיר אותך עסוק – עסוק באחר כדי שתוכל להימנע מעצמך. זו הטיפשות הבסיסית של האובססיה למין: זה שומר עלייך בור כי זה גורם לך להתעלם מעצמך.

זה כאילו אתה עומד על הכביש ואני יושב על צמרת העצים. אני אומר לך, "עגלת שוורים נוסעת על הכביש לכיוונך." ואתה אומר, "אני לא רואה שום עגלת שוורים. אין עגלת שוורים." אבל אני יכול לראות אותה; הפרספקטיבה שלי גדולה יותר כי אני בגובה. את עגלת השוורים תראו רק כשהיא תתקרב אלייך, ואז אחרי כמה מטרים היא תיעלם שוב. ואני אגיד לך: "היא לא נעלמה. היא עדיין שם על הכביש." ואתה תגיד, "היא כבר לא שם, היא נעלמה."

ככל שאתה עולה יותר, אתה יכול לראות יותר. וכשאתה מגיע לגובה האולטימטיבי, הארה, אתה יכול לראות את הכל. אז אין עבר ואין עתיד; אז יש רק הווה. ובבהירות הזו, סקס הוא הדבר הכי מטופש כי הוא מחזיק אותך בשעבוד הכי הרבה זמן.

אני לא מגנה את זה, אני פשוט מציין עובדה. זה השעבוד שלך. זה משאיר אותך מחוסר הכרה. זה לא מאפשר לך לראות את מה שאתה עושה. אתה דבוק בזה. לכן אני קורא לזה טיפשי: זה שומר אותך מחוסר הכרה, זה שומר אותך בסוג של עבדות. זה הורמונלי, זה כימי. זה לא אתה; זו רק הביולוגיה שלך שממשיכה לאלץ אותך לעשות דברים מסוימים.

אם תצפו, תופתעו: מה אתם עושים? ולמה אתם עושים את זה? מה אתם מרוויחים מזה? מה הרווחתם עד עכשיו? וברגעים השפויים יותר שלכם אתם יודעים היטב מה אני אומר, אתם מבינים את זה; אבל הרגעים השפויים האלה הם שטחיים מאוד – הם באים והולכים – ועד מהרה אתם שוב באותה המלכודת.

מאמרים נוספים על התמכרות:

איך להפסיק אכילה רגשית ללא מאמץ

איך אפשר להשתחרר מאכילה רגשית מהשורש? האם אפשר להשתחרר מאכילה רגשית ללא

מדיטציה והתמכרויות – מעבד למאסטר

האם יש דרך קיצור להשתחררות מהתמכרויות? האם יש דרך שלא כוללת מאמץ

איך להשתחרר מהתמכרות למין ולפורנו? טיפול בהתמכרות למין

ההתמכרות למין הופכת את החיים שלנו לגיהינום. התענוג הרגעי מתחלף מיד לאחר מכן

מהי התמכרות? ולמה אנחנו לא מצליחים להשתחרר מההתמכרויות שלנו?

ההתמכרויות שלנו מכאיבות לנו ובו זמנית מרגישות כל כך נעימות. אנחנו מרגישים

מוזמנים לשתף את המאמר אם אהבתם או התחברתם.

פייסבוק
וואטסאפ
אשמח לשמוע מה אתם חושבים על המאמר בתגובות.

שיחת ייעוץ בחינם

אם אתם מעוניינים בשיחת ייעוץ קצרה, או שסתם יש לכם שאלות, אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכם!