הניסיון שלי עם מדיטציה ולמה כתבתי את המאמר הזה
מדיטציה שינתה לי את החיים, ואני לא מדבר רק על התרגול של לשבת בתנוחה מסוימת עם עיניים סגורות, אני מדבר על הדרך המודעת לחיות. דרך חדשה שלא הכרתי רוב שנות חיי. מגיל צעיר מאוד חייתי חיים מלאים בכאב פסיכולוגי.
הכאב הפנימי הזה הגיע מחוויות שחוויתי בגיל צעיר, אשר הוציאו אותי מהיופי של התמימות, הפשטות, הביטחון והחופש שחוויתי כילד קטן. ברגע מסוים בילדות הפסקתי לחוות תחושת ביטחון בעולם, התחלתי לפחד מהעולם ולנסות להתנתק מאנשים, ולבסוף גם מעצמי.
הניתוק שנוצר בי הביא אתו: פחד, חרדה, חרדה חברתית, דיכאון, התמכרות, לחץ, אשמה, שיפוטיות, ביקורתיות, שנאה עצמית וקושי בחיי היום יום. התחושות האלה יצרו בי בריחה מעצמי, בריחה למשחקי מחשב, להתבודדות, לפורנו, לטלוויזיה, ולפחד מהעולם.
חייתי עם החוויה הזאת כחוויה רגילה, נדמה ששום דבר לא היה לא בסדר, נדמה שלא הייתי לבד בסירה הזאת. אך למרות הכל בגיל מסוים ראיתי שאני חי חיים של סבל, ושאלתי את עצמי: למה אני חי עם כל כך הרבה סבל פנימי? למה יש כל כך הרבה לחץ וחרדה בחיי? למה אני מנותק מעצמי?
השאלות האלה הובילו אותי לחיפוש אחר האושר, בהתחלה חיפשתי אותו בחוץ. חיפשתי את האושר אצל אנשים אחרים, בכבוד, בשם, בנשים, בתוצאות, בהגשמת חלומות. אך לא מצאתי שם את האושר אחריו חיפשתי.
המצב שלי היה טיפה יותר טוב כי הפחד מאנשים ומהעולם פחת, אך עדיין חוויתי פחד לחץ וחרדה בחיי.
לאחר מכן החיפוש שלי עבר פנימה, חיפוש אחר האושר הפנימי התחיל בעולם הבודהיסטי, בעולם בו מדיטציה הוא הכלי לריפוי. ששמעתי לראשונה את המילים של המאסטרים בעולם המדיטציה, הרגשתי שיש שם משהו. הבנתי שהמאסטרים האלה הם סופר פסיכולוגים.
אני קורא להם סופר פסיכולוגים כי הם מצביעים ישירות אל האושר, הם חותכים דרך כל הסבל הפנימי ישירות פנימי לליבה שלנו, שם נמצא האור הגדול שמשחרר אותנו מהסבל הפנימי בחיים ונותן לנו את האומץ לחיות חיים כנים לעצמינו.
הלכתי בדרך המדיטציה, עם ריטריטים ארוכים, תרגולים אישיים של שעות על גבי שעות והבנות עמוקות על עצמי ועל העולם.
אני הייתי שמח לשתף את האושר, השלווה שהדרך הביאה לי ולתת לכם את הכלים לא ליפול בכל הבורות שאני נפלתי בדרך המדיטציה.
דרך המודעות הביאה אותי לאושר אחריו חיפשתי, נתנה לי את האומץ לחיות חיים כנים לעצמי, ושחררה אותי מההתמכרויות, הכאב והלחץ שחוויתי רוב חיי. הצלחתי להבין מהו המקור העמוק לסבל הפנימי שלי ויכולתי להשתחרר ממנו.
אוקי, אבל למה כדאי לי לעשות מדיטציה?
קודם כל לפני שאני מתחיל לתת סיבות ויש המון סיבות למה כדאי לנו לעשות מדיטציה, אם נסתכל על החיות בטבע אנחנו נראה את כמות הזמן שהן מבלות במנוחה. היכולת לנוח מביאה למערכת שלנו הזדמנות לריפוי, בדיוק כמו שכשאדם מפסיק לאכול, לגוף יש הזדמנות לעבור ניקוי עמוק.
אנחנו בעולם המערבי לרגע לא נחים, יש בנינו שלא נחים לעולם מאכילה פיזית, אך האכילה שאני מדבר עלייה היא האכילה המנטלית, מבוקר ועד ערב אנחנו מעסיקים את המחשבות שלנו בצריכה בלתי מפסקת בניסיון להתנתק מעצמנו.
אם זה ברשתות החברתיות, התמכרויות, אכילה רגשית, מחשבות על העבר והעתיד, ועוד דרכים להתנתק. מדיטציה במהות שלה היא ריפוי ומנוחה מהצריכה הבלתי מפסקת בה אנחנו חיים. מדיטציה תביא סוף סוף למנוחה מהמרדף הבלתי מפסק אחרי תחושות רגעיות.
ההפסקה הזאת שאנחנו מקבלים בזמן המדיטציה היא לא דבר מיוחד, היא פשוט מנוחה, השם 'מדיטציה' מביא לנו איזה רעיון שאנחנו צריכים לעשות משהו מיוחד, להשתמש במאמץ כלשהו, להשיג משהו אך דרך המדיטציה היא דרך של שחרור ולא של מאמץ.
אז השאלה שעולה למי שמתחיל את הדרך המדידטיטבית היא למה שווה לי בכלל להתחיל לעשות מדיטציה?
מהנסיון האישי שלי ושל עוד מגוון אנשים. מדיטציה יכולה לעזור לאנשים שחווים:
- דיכאון
- חרדה
- עייפות
- לחץ
- מחשבות טורדניות
- בעיות זיכרון
- בעיות קשב
- ניתוק רגשי
- בעיות אכילה
- אנשים שחוו טראומה בעבר
מדיטציה נוגעת בעומק של הכאב והסבל הפנימי שלנו, נותנת לו מענה והיופי במדיטציה הוא שכל אחד יכול לעשות את זה לבד, ללא יציאה מהחדר האישי. כמובן שתמיד עדיף להיעזר במורה מדיטציה שיעזור להתגבר על הבעיות שנמצאות בדרך. אך אין חובה בכך.
כל הסבל הפנימי שלנו יושב בעומק שלו על חוסר תשומת לב לעצמינו, חוסר היכולת לפתוח את הלב, לשחרר את האחיזה, ולצפות בכאב שיושב עמוק בפנים, צעד אחר צעד.
חוסר תשומת הלב שלנו מביא אותנו למקום שבו אנחנו מרגישים ריקים וחסרי אנרגיה, אנחנו צוברים ושומרים עמוק בפנים את טראומות העבר, ומנסים להמשיך לחיות ללא תשומת לב לרגע הזה ולעולם הפנימי שלנו, ולכן אנחנו נשארים תקועים עם הסבל שלנו.
בנוסף מחקרים רבים מראים על שינויים במבנה המוח, ושינויים פיזיולוגים חיובים במתרגלי מדיטציה בטווח הארוך והקצר, לקריאת המחקרים מוזמנים לבקר באתר של מכון דוידסון ולקרוא על השינויים החיוביים.
מדיטציה והגשמה עצמית
אנשים מאז ומתמיד חלמו על הצלחה מכל הבחינות, מבחינה כלכלית, מבחינה פיזית ומבחינה מינית. אך נדמה שלא הרבה אנשים מצליחים להגשים את הרצונות שלהם ויש כאלה שבכלל לא יודעים מה הם רוצים מהחיים, לא יודעים מה המתנה שלהם, לא יודעים מה הם אוהבים לעשות.
בראש שלהם רצה מחשבה תמידית שביום שבו החלומות שלהם יתגשמו, כל הבעיות יפתרו. יש כאלה שרודפים אחרי החלומות שלהם באגרסיביות רבה ובדרך מאבדים את עצמם.
ויש כאלו שכל כך מפחדים לעשות משהו עד שהם יושבים רגל על רגל במצב של דיכאון ופחד. בשני המצבים לרוב הבן אדם מונע מפחד, רוב בני האדם לא יודעים מהי המתנה שלהם ומה יעשה אותם מאושרים.
הם רודפים אחרי מה שהחברה רואה כמוצלח ובדרך שוכחים את עצמם לגמרי, ניתוק גדול נוצר בתוכם וגם לאחר ההצלחה עדיין יש תחושה של פספוס ורצון לעוד ועוד.
החברה העבירה לנו רעיונות מגיל צעיר, את הרעיונות האלו לקחנו עמוק לליבנו והטמענו אותם עמוק בתוכנו. לאחר שנים רבות אנחנו כבר שכחנו מי אנחנו בתוך ענן של רעיונות.
שכחנו מה אנחנו באמת אוהבים ורוצים לעשות עם החיים שלנו. יכול להיות שההורים שלנו דחפו אותנו ללכת לאוניברסיטה או ללמוד משהו שלא רצינו אך הוא מכובד, יכול להיות שהם דחפו אותנו לחיות חיים שלא תורמים לשמחה שלנו.
מדיטציה היא הכלי שחותך ישירות לתוך הליבה של עצמנו ולכן בן אדם שרוצה להגשים את עצמו וליצור מציאות שתעשה אותו מאושר ומרוצה, לא יכול לפספס את אומנות המדיטציה בדרך.
מהניסיון שלי, אם בן אדם רוצה להגשים את עצמו הוא קודם כל צריך להכיר את עצמו לעומק. ובשביל להכיר את עצמו הוא צריך לנקות את העננים שמסתירים אותו.
העננים האלה הן המחשבות והרגשות שצברנו, הרעיונות לגבי נכון או לא נכון, הרצון להיות מכובדים על ידי אחרים, ענני המחשבות יוצרות בנו הרגשה שאנחנו כבר יודעים, ענני המחשבות יוצרות בנו קירות שחוסמות אותנו מלעשות את מה שאנחנו באמת אוהבים בחיים.
אם לא ננקה את ענני המחשבות, איך נוכל לדעת מה אנחנו רוצים מהחיים שלנו? ואם לא ננקה את עצמינו מהעבר איך נוכל ליצור חיים חדשים? אנחנו נאחזים בעבר ללא רצוננו, אנחנו מחזיקים בדמות של עצמינו מהעבר ולא רוצים להיפגע, אנחנו מפחדים לדעת מי אנחנו באמת.
מדיטציה תוביל אותנו לראות מה באמת נכון לגבינו ותראה לנו עד כמה הרעיונות שהעבירו לנו מגבילות ועוצרות אותנו מלחיות את החיים שאנחנו רוצים. מדיטציה יכולה לתת לנו את הראיה שחודרת דרך כל האשליות.
וברגע שאנחנו חודרים דרך כל האשליות, אנחנו מגלים את היופי שנמצא בתוכנו, אנחנו מוצאים מה עושה לנו באמת טוב בחיים, אנחנו מגלים שהחשיבות שנתנו לדעות של אחרים דועכת ונעלמת, אנחנו מגלים מהי המתנה לנו ונפתח לנו מבט לעתיד וסיבה לקום בבוקר.
אנחנו נהיים אמיצים והולכים ללא פחד, כי אנחנו יודעים מי אנחנו, אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים מהחיים שלנו ואנחנו יודעים מה חשוב בעולם הזה ולשם מה הגענו לעולם הזה.
מהי מדיטציה?
חשוב מאוד לפני שאנחנו נכנסים לאיך, להבין מהי מדיטציה ומהי לא. הרבה אנשים שמעו בחיים שלהם על המילה מדיטציה ולכן אני אהיה חייב לבקש ממכם לפני שאתם מתחילים לעשות מדיטציה, לנקות את הרעיונות שלכם לגבי מדיטציה, לבוא נקיים מכל הרעיונות שיש לכם רגע.
כל עוד אתם תבואו עם רעיון שצברתם בעבר לגבי מדיטציה לא תוכלו להבין מה זה באמת מדיטציה וליהנות מהפירות שלה. בשביל להסביר מהי מדיטציה יהיה לי יותר קל להתחיל מהשלילה, ולהבין מהי לא מדיטציה:
מדיטציה ומאמץ
מדיטציה אינה תרגיל של מאמץ, כל עוד אנחנו משתמשים במאמץ בזמן המדיטציה שלא לצורך אנחנו מבזבזים את האנרגיה שלנו ובמקום לצבור אנרגיה ולהבין את עצמינו אנחנו נהיה במלחמה מתמדת עם עצמינו.
במדיטציה יש מקום למאמץ נכון שהוא מאמץ מינימאלי, המאמץ להישאר בלי לזוז עם עיניים סגורות. המאמץ לא להתנתק מהגוף לגמרי לעולם המחשבות, שני אלה צריכים להיות בזמן המדיטציה.
אנחנו רוצים לשים לב שאנחנו נשארים ללא תזוזה בזמן המדיטציה ושאנחנו לא מאבדים את עצמינו במחשבות בצורה מודעת. חשוב לי להבהיר שאפילו במאמץ הזה יש צורך לשים לב שאנחנו לא מתכווצים, כל מאמץ בזמן המדיטציה צריך להיות מאמץ עדין ומינימאלי, המילה מאמץ היא לא מילה שהולכת טוב עם מדיטציה.
אנחנו רוצים להשתמש במודעות שלנו בצורה הכי עדינה שיש כדי להישאר ללא תזוזה ולהישאר עם הגוף שלנו, מעבר לזה אנחנו רוצים להניח למה שאנחנו חווים להיות כמו שהוא.
מדיטציה וריכוז
הרבה אנשים חושבים שבמדיטציה כמו בחיים החיצוניים יש צורך לעשות משהו כדי להשיג משהו. ולכן הרבה פעמים שאני אומר למישהו בוא נעשה מדיטציה הוא שואל אותי במה להתרכז.
השאלה הזאת היא לא נכונה, כי ריכוז הוא לא מדיטציה. אם ריכוז היה מדיטציה אז הייתה יכול לקרוא ספר ולהשיג את אותו הריפוי שאתה משיג ממדיטציה. לפני שאנחנו נכנסים למדיטציה אנחנו רוצים להבין את ההבדל בין ריכוז למודעות.
ריכוז לעומת מודעות, מה ההבדל?
בריכוז אנחנו מכוונים את המודעות שלנו לאובייקט אחד בלבד ומנסים להרחיק את כל השאר. אנחנו לא נותנים לשום דבר להפריע לנו, כל דבר חוץ מאובייקט הריכוז שלנו הופך להיות להפרעה.
בריכוז יש צורך במאמץ מתמד וניסיון להחזיר את התודעה כל הזמן למקום אחד בלבד. לתרגילי ריכוז יש את המקום שלהם והם טובים להמון דברים, אך אם אנחנו רוצים להשתחרר מסבל פנימי ולהבין את עצמינו ריכוז הוא לא הפתרון.
ריכוז מעייף את המוח והוא יכול להיות במצב של ריכוז לזמנים מסוימים ביום אך לאחר כמה זמן הוא מתעייף והוא צריך להחזיר לעצמו את האנרגיה שאבדה במהלך הריכוז.
ריכוז לא חייב להיות כמובן באובייקט חיצוני, ריכוז יכול להיות גם בנשימה או בתחושה או במחשבה או בחלק בגוף, בכל מקרה כל עוד אנחנו מנסים להתרכז במשהו אחד בלבד, אנחנו מונעים מעצמינו את הכניסה למדיטציה עמוקה ואנחנו יוצרים פיצול, הגבלה ובזבוז אנרגיה במערכת שלנו.
מה זה מודעות?
הכוונה במודעות היא מודעות לרגע הזה, מודעות לגוף הפיזי ולחוויה שאנחנו חווים ברגע הזה. ברגע הזה אנחנו חווים את החושים, חווים את הגוף הפיזי שלנו, את התחושות, הרגשות ואפילו את המחשבות.
בעולם שלנו כיום רוב האנשים לא מודעים 99 אחוז מהיום. המחשבות והרגשות חולפים בגוף בקצב כה גבוהה, המציאות החיצונית עוברת לידינו כאילו היא לא קיימת בכלל.
אנחנו לא שומעים את ציוציי הציפורים, לא מסוגלים ליהנות מהיופי של הטבע, אנחנו לא מודעים למה שמתחולל בנו, איך אנחנו מרגישים כרגע? על מה אנחנו חושבים כרגע?
כל החוויה שלנו היא מעורפלת כל עוד העיניים שלנו, שלהן אני קורא מודעות אינן פתוחות לרווחה. העיניים האלה הן אלה שצופות בעולם הפנימי והחיצוני והן אלה שהיינו רוצים להעיר במהלך המדיטציה ולהחזיר אותן לפעולה.
תנסו לרגע לראות מה אתם מרגישים, לשמוע את הרעשים מסביבכם, ואתם תראו שאפילו ברגע הקטן הזה שינוי פנימי מתחולל, המודעות שלנו כאשר היא ערה, היא זאת שתשחרר אותנו מהסבל שלנו.
המודעות שלנו יכולה לנתב את מה שקורה בעולם הפנימי שלנו, וכאשר המודעות ערה (המודעות שהיא אנחנו בעצם), אפשר לשבור דרך קירות העבר, ולהפסיק לפחד מהמחשבות שלנו ומהעולם החיצוני. זו ההתחלה של יצירת מציאות חדשה.
מדיטציה היא מודעות ללא בחירה ולכן היא ממלאת אותנו
מדיטציה בשונה מריכוז היא מודעות ללא בחירה, מה שאומר שאנחנו יכולים להיות מודעים למה שמרגיש לנו נכון באותו הרגע. יש הבדל בין חוסר מודעות למודעות ללא בחירה ולריכוז.
חוסר מודעות: מצב שבו המחשבות והרגשות נעים בדרך משלהם ללא צפייה שלנו בהם. אין לנו ערנות למה שקורה בתוכנו, ולא לעולם החיצוני. לדוגמא, אנחנו הולכים ברחוב וקורים מסביבנו מגוון דברים, הציפורים מצייצות, העננים זזים, אנשים מדברים, רכבים עוברים, אך אנחנו בכלל לא שמים לב לכל זה.
אנחנו נמצאים במקום של חשיבה בלתי מפסקת, כמו מהלכים מתים שבקושי שמים לב איפה הם דורכים, המחשבות מרדימות אותנו ואנחנו לאחר ההליכה לא נזכור מה עברנו בדרך. יש ניתוק מוחלט מהמציאות. יש הרגשה של ניתוק כאילו אנחנו חיים בחלום, ולא במציאות האמיתית.
ריכוז: מצב שבו אנחנו מנסים לשים את כל המודעות שלנו על משהו אחד. אנחנו מתייחסים לגורמים שמפריעים לנו להתרכז בו כהפרעות. יש בזבוז אנרגיה ועייפות של המוח לאחר זמן מה.
כשאנחנו נמצאים במצב מרוכז אנחנו מנסים להדחיק מחשבות ותכנים מסויימים מהתודעה שלנו ולהביא את המוח שלנו למקום שבו הוא נשלט על ידינו. הריכוז הזה בא ממקום של חשיבות גבוהה לדבר שאנחנו חושבים שיש עלינו להתרכז בו ויש קונפליקט פנימי בין חלקים מסויימים בתוכינו אשר רוצים חופש.
אותם החלקים שאנחנו מדחיקים לפינה, יוצרים אצלנו כאב פנימי, ומביאים איתם לחץ ותחושות לא נעימות נוספות.
מודעות ללא בחירה: מודעות ללא בחירה בשונה מריכוז וחוסר מודעות, לא מביאה להמשך של הקונפליקט הפנימי. מודעות ללא בחירה היא המצב בו ילדים שגדלים בבית טוב נמצאים בו. במצב הזה הילד הוא חופשי לבטא את עצמו, הוא לא מפחד מהרגשות והמחשבות שלו, והוא מחובר לגוף ולחוויה של הרגע הזה.
במודעות ללא בחירה אין טוב ולא טוב, יש צפייה סקרנית במחשבות, רגשות , גוף והעולם החיצוני. החיבור הזה לגוף ולחוויה של הרגע הזה מהווה עוגן ונותן לנו אפשרות לצפות בעולם הפנימי שלנו ללא התנגדות והשתוקקות.
אפשר סוף סוף לראות את התנועה המלאה של המחשבות והרגשות שלנו כי אנחנו לא מנסים להימנע או לפעול על פי הרצון שלהן. יש מרחב מכיל שיכול לראות, להבין, להיות סבלני, חומל, ורגוע אל מול כל תנועה של המיינד.
במודעות ללא בחירה יש לנו אפשרות ללמוד מחדש את טבע היקום ואת המקור לסבל ולשמחה שלנו בחיים על ידי החוויה האישית שלנו. אנחנו יכולים סוף סוף לראות ולהבין את עצמינו מחדש, ולהשאיר את כל מה שלא עוזר לנו מאחורינו.
איך עושים מדיטציה?
קודם כל אשמח להתחיל באבסורד, שבו אנחנו אומרים לעשות מדיטציה כאילו זוהי עשייה כלשהי. אנחנו לא עושים מדיטציה, אנחנו נחים מהפעולות הפנימיות והחיצוניות של החיים שלנו.
אנחנו מחליטים שבזמן שבו אנחנו יושבים למדיטציה, כל הצרות, כל מה שנדמה שהוא חשוב נשאר לרגע בצד. אנחנו משאירים את הסיטואציה שלנו בצד, את הבעיות שלנו בצד, את העתיד, את העבר ואנחנו נותנים יחס לרגע הזה.
כשאני אומר שמים בצד אני מתכוון לזה שאנחנו נותנים לכל המחשבות והרגשות שבאים והולכים להיות, אך לא נותנים להם להיות הדבר היחיד במודעות שלנו.
ביום יום במצב הלא מודע אנשים חיים בשני מצבים: חוסר מודעות וריכוז. שני המצבים האלה מקשים על המוח ומעייפים את המערכת שלנו.
במדיטציה יש לנו הזדמנות לנוח לגמרי מהמצבים האלה ולהיכנס לתוך עצמינו.
מנח הגוף במדיטציה
יושבים בתנוחה נוחה, לא רפויה מידי ולא נוקשה מידי. תנוחה שבה אנחנו ערניים אך עדיין נינוחים. עדיף להיות עם גב זקוף וראש שלא נח על שום דבר. הראש נמצא בקו ישר עם הגוף. אין צורך לשבת בתנוחת הלוטוס, או בישיבה מזרחית, אפשר לקחת כיסא נוח ופשוט להרחיק טיפה את הגב. עם עיניים עצומות וידיים במיקום נוח על הרגליים.
אפשר לעשות מדיטציה גם בשכיבה אך יש סיכוי גדול ליפול לשינה, ולכן עדיף לשבת בצורה זקופה וערנית.
החשיבות של תנוחה זאת היא שהיא נותנת חופש לאנרגיה לזוז בצורה חופשית בתוך הגוף. התנועה של האנרגיה בתוך הגוף תביא לשינוי, לרוגע בגוף , ליכולת לחדור לעומק של עצמינו ולאינטואיציה העמוקה שלנו.
אם נשב עם גב לא זקוף נפספס את האפשרות לתת לאנרגיה לנוע בצורה חופשית. והפירות של המדיטציה לא יושגו. לכן חשוב לשים לב למנח נכון, נעים וערני.
ברגע שאנחנו סוגרים את העיניים ושמים את השעון המעורר לכמה זמן שאנחנו בוחרים, אפשר פשוט להיות, ואין צורך לנסות להשיג שום דבר, אין צורך לנסות לשנות שום דבר בתוכנו, רק לשבת ולתת לעצמינו את ההבטחה שאנחנו לא הולכים לקום מהכיסא עד שהשעון המעורר לא אמר לנו שהגיע הזמן לקום.
ברגע שנסגור את העיניים ונסתכל פנימה על הגוף שלנו נוכל לבחור כל עוגן בשביל לשמור עלינו ברגע הזה, אפשר לשים את המודעות בעדינות על הנשימה, על העלייה והירידה של הבטן, על התחושות בגוף, על חלק מסוים בגוף, או על הרעשים בסביבה.
אין צורך להתחייב לעוגן מסוים בזמן המדיטציה אפשר לנוע מעוגן לעוגן על פי מידת הנעימות שאנחנו חווים, אנחנו לא רוצים ליצור פיצול פנימי, אנחנו רוצים להתחבר לעצמינו בעדינות וברכות, אנחנו לא רוצים ליצור עוד בעיות ולכן התחייבות לעוגן אחד רק תיצור עוד ועוד קונפליקט פנימי.
ברגע שנתחיל את המדיטציה נשים לב מיד לרדיו הפנימי שלנו. הוא משדר ללא הפסקה ונדמה שהוא לא בדיוק אוהב את הרעיון הזה של לשבת ולא לזוז. מבחינתו יש עוד 1000 דברים לעשות, הוא מיד מתחיל לנסות ולעצור את המדיטציה, הוא מעלה שאלות וחששות, מעלה רצונות ורעיונות ומוצא כל סיבה אפשרית למה כדאי לקום כמה שיותר מהר.
הוא מיד יערער האם באמת שמנו את השעון מעורר? מה יקרה עם הטלפון יכבה? אולי מישהו מחפש אותי? אולי משהו יקרה? תשמע יש מלא עבודה אין זמן לבזבוז זמן הזה, אין שום דבר במדיטציה זה מטופש, והוא ממשיך ללא הפסקה. הוא נותן כל סיבה אפשרית בשביל שהמדיטציה לא תקרה.
בשביל המחשבות המדיטציה היא האויב הכי גדול, לפחות ככה נדמה להן בהתחלה, המחשבות יודעות שהמדיטציה בסופו של דבר תביא לסופן ולכן הן מחפשות כל דרך לשרוד. ההישרדות של המחשבות באה על חשבון המדיטציה ולכן בהתחלה המחשבות מתנגדות למדיטציה.
הרבה אנשים מוותרים בשלב זה ומחליטים שמדיטציה זה לא בשבילם, הם לא רואים סיבה להמשיך עם כל כך הרבה התנגדות פנימית, אך הם מפספסים את היהלום שנמצא מאחורי המחשבות, הם מפספסים את היופי והשמחה שמדיטציה יכולה להביא להם.
למרות המחשבות ולמרות הבלגן שמתחולל בתוכנו בזמן המדיטציה, עלינו להמשיך לשבת, זוהי המשימה היחידה שלנו, להמשיך לשבת ולא להירדם. לבסוף המחשבות מצטרפות עלינו למדיטציה, גם הרגשות, יש הנאה של כל החלקים בגוף ושלמות שלא חווינו מעולם.
לא ליפול לשינה פיזית זה ידוע, אך לא ליפול לשינה מנטאלית זו המטרה של מדיטציה
כאשר אנחנו נכנסים לעצמינו , לוקחים כמה רגעים לשקט ולמדיטציה, אנחנו הרבה פעמים יכולים ליפול למקום של שינה מנטאלית שבה אנחנו פשוט רוכבים על המחשבות לעבר עולם החלומות.
אנחנו במצב חולמני וחסר מודעות, אנחנו לא יודעים איפה אנחנו ואנחנו שוכחים מהגוף ומהחיבור לרגע הזה. השינה המנטאלית הזאת תגיע ותלך ואין בעיה אתה, היא חלק טבעי מפעילות המוח שלנו, אך חשוב לא לרכב עליה בצורה מודעת.
קל מאוד ליפול לשינה הזאת ולהעדיף אותה מאשר מגע נוכח עם הרגע הזה. הרבה פעמים יש לנו המון כאב בתוך הגוף ואנחנו רוצים להימנע ממנו, וכך אפילו בישיבה בעיניים עצומות אנחנו מצליחים לברוח מעצמינו על ידי רכיבה על המחשבות לעבר עולם הפנטזיות והחלומות הרעים.
זה שאנחנו יושבים בעיניים עצומות לא אומר שאנחנו עושים מדיטציה, זה שאנחנו יושבים בעיניים עצומות ושמים את המודעות שלנו בצורה עדינה בגוף ובחושים ברגע הזה אומר שאנחנו עושים מדיטציה, ולכן חשוב להבין את הרעיון של דרך האמצע, בה אין מאמץ גדול, אך אין גם שינה של המודעות.
זוהי אומנות המדיטציה, היא מביאה לריפוי פנימי ולידה מחדש. היא זאת שתשחרר אותנו מהכאב, הסבל הפנימי שלנו, תראה לנו מחדש את החיים, את הטבע האמתי שלנו ושל היקום.
מדיטציה לריפוי הגוף
*מוזמנים לדלג על חלק זה אם הוא לא רלוונטי לכם.
הרבה מחלות במקור שלהן הן נפשיות, אנשים סוחבים איתם טראומות מהילדות המוקדמת עמוק בתוך הגוף, והכאב הנפשי הופך לכאב פיזי, לאחר מכן הבן אדם מחפש איך לצאת מהכאב הפיזי אך הוא יהיה חייב קודם כל לצאת מהכאב הנפשי.
הכאב הפיזי הוא תוצאה של הכאב הנפשי, ובחיפוש אחר פתרון של כל בעיה, חייבים לרדת לשורשים העמוקים ביותר של בעיה. הרבה פעמים השורש האמתי למחלה הפיזית נמצא בנפש.
הנפש שלנו עוברת חוויות קשות מגיל צעיר, אך אנחנו רוצים להמשיך בחיים, להמשיך קדימה, ואנחנו אף פעם לא מסתכלים פנימה בשביל לחוות את כאב העבר שוב.
טראומות הילדות עדיין נמצאות בנו, עדיין פוגעות לנו בנפש ובגוף. מדיטציה לריפוי הגוף היא מדיטציה שבה נוכל לאט לאט להיפתח ולשחרר את הפחד מהכאב הנפשי שמגיע עם הזיכרון הישן, הכאב שנמצא בנו תמיד.
אותו הכאב שעלה לאחר הפגיעה הכואבת בילדות אותה ניסינו להדחיק, מפחד ממנו, אך הכאב מוצא דרכים שונות לעלות. יש צורך לשחרר לאט לאט את האחיזה ואת ניסיון הבריחה מהכאב הזה, ולתת לו להתבטא, אך הפעם לתת לו להתבטא עם האהבה וחמלה כלפיו ולא עם אשמה והדחקה.
זוהי המדיטציה, מקום ומרחב לתת לחוויות העבר הקשות לעלות אם הן רוצות, אך הפעם אנחנו נסתכל על החוויות דרך עיניים בוגרות יותר, טובות יותר, חומלות יותר, מלאות באהבה כלפי הילדים הקטנים שהיינו, מבינות את הפוגע והנפגע. הביטוי הזה ישחרר אותנו מהכאבים שלנו.
בשביל לתת ריפוי למשהו, אנחנו קודם כל חייבים להסתכל עליו ישירות, להרגיש אותו ולחוות אותו במלואו. הרבה פעמים יש לנו את המחשבה שאם ניתן לכאב לחיות בתוכנו הוא אולי יהרוג אותנו, או שהוא לא טוב לנו. כל עוד נסתכל עליו בעין כזאת לא נוכל לתת לו ריפוי.
עד היום ניסינו להדחיק אותו, ניסינו להיות שמחים, על ידי צעקות ותזוזה בלתי מפסקת, על ידי בריחה לבידור זול, על ידי בריחה למגוון רחב של דברים, הגיע הזמן לעשות שינוי פנימי, הגיע הזמן למצוא את הדרך הביתה, הגיע הזמן לתת לילד שנמצא בתוככם את הריפוי שמגיע לו ואתו גם הגוף יתחיל להרגיש יותר טוב.
כואב לי לראות אנשים כל כך טובים הולכים בעולם הזה עם כל כך הרבה סבל פנימי, עם כוונות כל כך טובות, אך הגוף כל כך קשה, מה יהיה הסוף לסיפור הזה, מהי הדרך החוצה? הדרך החוצה היא להיכנס פנימה ולמצוא את האור הפנימי שנמצא מתחת לחבילה הגדולה שקיבלנו בילדות.
מה זה טרילותרפיה – ואיך היא יכולה לעזור לנו?
שיטות שונות למדיטציה אך מדיטציה בבסיס שלה היא שחרור מהאחיזה
יש מגוון שיטות למדיטציה אך במקור מדיטציה היא אחת והיא מודעות ללא בחירה, מדיטציה היא דבר שאפשר לעשות בכל מקום, בהליכה ברחוב, בשירותים, כשמקשיבים לחבר ובנסיעה. אך כדי לגעת בעומק יש צורך לשבת לבד ולמרות שבסופו של יום כל אחד יגיע למודעות ללא בחירה, אשמח לשתף אתכם בשיטות שיעזרו לכם להתגבר על ההתחלה הקשה שיכולה לבוא לפעמים עם מדיטציה.
מודעות ללא בחירה אומרת שאנחנו לא אוחזים בשום דבר יותר, אנחנו מוכנים לחוות כאב ושמחה, לחוות עצב ייאוש ודיכאון, מוכנים לחוות חרדה, אנחנו נמצאים כל זמן שאנחנו יכולים במודעות לגוף, לחושים ולעולם החיצוני.
המרדף אחרי שמחה מביא אתו כאב
באוטומטיות אנחנו בחיים שלנו רודפים אחרי שמחה ובלי לשים לב אנחנו מאבדים אותה ומתרחקים ממנה כל רגע ורגע. הפרדוקס שהמדיטציה מביאה אתה היא שבהפסקת המרדף אחרי שמחה רגעית אנחנו מוצאים את השמחה הנצחית.
ביכולת לחוות כאב נפשי, להיות סבלני ואוהב מולו אנחנו מתחילים להבין ולרפא אותו. אנו מתחילים לחיות חיים מלאים וטובים. המרדף אחרי תענוגות רגעיות מביא אתו כאב גדול, מעייף את המערכת ולא משכיח מאתנו את הכאב הפנימי.
המרדף אחרי שמחה הוא הסיבה לסבל – איך להיות שמח?
תענוג וכאב הם אותו הדבר
ההבדל בין תענוג לשמחה הוא גדול, שמחה היא לא תוצאה של דמיון, או חזרה על פעולה מסוימת, או תוצאה של הישג. אנחנו לא יכולים להשיג שמחה, אנחנו לא יכולים לעשות פעולות שמביאות אותה.
שמחה היא השמיים שנמצאים מאחורי העננים (ענני המחשבות) וברגע שאנחנו פשוט נחים, צופים, מודעים ללא בחירה, העננים לאט לאט מתחילים להיעלם ואנחנו יכולים לראות את השמיים הכחולים, את השמחה שהיא הטבע האמתי שלנו, היא תמיד נמצאת וקיימת בתוכינו.
השמחה היא פשוט ביישנית, היא מתחבאת מאחורי ענני המחשבות. כל עוד לא נתחיל את דרך המדיטציה לא נוכל לראות אותה שוב. ענני המחשבות כל הזמן אומרות לנו שהשמחה נמצאת באובייקט, בהישג, בעתיד, בעבר, בבן אדם אחר, במין, בסם, באוכל, בבידור ובחוויות שיא.
אך תענוג הוא לא יותר מכאב ממכר, אנחנו משתמשים בכאב הממכר הזה בשביל לברוח מהכאב הפנימי שלנו, התענוגות מרחיקות אותנו מעצמנו ומהשמחה שנמצאת בתוכנו.
מדיטציה נותנת לנו את האפשרות לנוח מתענוג וכאב, מהשתוקקות לתחושות נעימות ודחייה של תחושות לא נעימות, מהמרדף אחרי שמחה ומהבריחה מכאב.
וכמו שזן מאסטר ידוע אמר: כשאתה לא רוצה שום דבר, אתה מקבל את הכל!
ברגע שנפסיק לרדוף אחרי שמחה, נוכל לחוות שמחה עמוקה יותר מכל מה שדמיינו, שמחה שתוריד דמעות מהעיניים, שתביא אהבה וחמלה לחיים שלנו, שתמלא את הגוף שלנו באור.
להתחבר חזרה למציאות, ואז ליצור מציאות חדשה
מדיטציה תחבר אותנו חזרה למציאות, ולאחר מכן נוכל ליצור מציאות.
מאחל לך שיהיה לכם את האומץ, הכבוד העצמי ללכת בדרך המדהימה הזאת ולצאת לדרך של שמחה.
בחיי היום יום תיקחו את הרגעים לנוח, לנשום ולהיות, תנו ריפוי לכאב הישן, ותהינו מהיופי שנמצא בעולם הזה, לחיות מרגע לרגע בחופש פנימי בלי בעד ונגד בלי תענוג וכאב, לגעת בעומק של עצמינו.
אם יש שאלות בנוגע לאומנות המדיטציה ולדרך החוצה מסבל פנימי, אתם מוזמנים להשאיר לי תגובה או לגלול למטה וליצור איתי קשר. אשמח לשמוע מה אתם חושבים.
איך מדיטציה משנה לנו את המוח? מחקרים וסיפורים אישיים
פרקטיקה להתחלה
אז נכון שדיברתי עד עכשיו על מדיטציה כדרך חיים ולא כתרגול יום יומי בהכרח. אך יש חשיבות לפחות בהתחלה להשתמש בטכניקה כדי לייצב את המיינד ולשנות את המבנה האנרגטי והרגשי.
אנחנו רוצים להשתמש בטכניקות כדרך לפתוח את הדרך, אין לנו שום ידע לגבי העולם הפנימי, ואין לנו שום מפה, טכניקה עוזרת לראות את המפות והדרכים של העולם הפנימי.
כאשר אנחנו מתחילים לראות יותר בבהירות את הדרך בה פעולות הרגשות והמחשבות שלנו דרך הטכניקה והתרגול אז אנחנו יכולים לעבור בקלות למדיטציה כדרך חיים טבעית.
ההמלצה שלי היא להתחיל מהגוף: נשימות, ספורט ויוגה. לאחר מכן נעבור למדיטציה שכוללת אובייקט שאליו אנחנו חוזרים כל פעם שאנחנו מאבדים את המודעות שלנו. לאחר מכן נעבור למדיטציה ללא בחירה. מודעות ותובנה טבעית מגיעה מהשינוי הפנימי שבנינו על ידי השלבים הקודמים.
נעבור עכשיו שלב שלב וננסה להביא לשינוי שיהפוך אותנו מעבדים של המחשבות והרגשות למאסטרים של החיים שלנו. מחושך לאור, מסבל לשלווה.
השלב הראשון: הגוף
הבעיה הראשונה שעליה אנחנו מסתכלים היא בעיית הסבל הפנימי שנמצאת במקורה בחוסר חיבור לגוף, נשימה לא נכונה, גוף לא בריא ועייף, מוח ישן, וחשיבה חזקה ומעייפת.
השלב הראשון הוא ללמוד להחזיר את המודעות לגוף, לייצב את הנשימה, לחזק את הגוף, להכין אותו לישיבה נוחה ולשלווה פנימית. במזרח יש כמה וכמה זרמים רוחניים שהתעסקו בעניין הזה אך נתעסק בשניים המרכזיים.
יוגה
היוגה שאנחנו מכירים כיום איבדה המון מהחלקים החשובים שבה והפכה לתרבות שיפור מראה הגוף. אך כשאנחנו מדברים על יוגה אנחנו מדברים על חיבור חזרה לגוף, חיבור למציאות האמיתית.
על ידי תנועה מודעת ונשימה מודעת נוכל להשיב את התודעה שלנו לאיזון ולשפר את המצב המנטאלי שלנו במהירות. התנועה המודעת היא דרך מעולה להחזיר לנו את העוצמה הפנימית שלנו ולהוציא אותנו ממצבים לא נעימים של כאב וחרדה.
פראניאמה: שליטה בנשימה
בעולם היוגה פראניאמה מתורגמת לשליטה באנרגיה הפנימית. פראנה=אנרגיה יאמה=שליטה. היוגים הקדומים הגיעו למסקנה שעל ידי השליטה בנשימה אפשר לשנות את המצב המנטאלי הפנימי ולהגיע לשקט פנימי עמוק.
על ידי נשימות עמוקות, נשימות מהירות, נשימות איטיות ועצירת נשימה ניתן לשנות לגמרי את המצב הפנימי. להרגיע את החרדה והלחץ ולהסתכל על החיים בדרך שונה לגמרי.
ג'י קונג: תנועה מודעת לשינוי אנרגטי
ג'י קונג וטאי צ'י מביאים לנו את האפשרות על ידי תנועה איטית, מבוקרת ונשימה מודעת, להחזיר את החיבור לגוף, כולנו ממהרים מבוקר ועד ערב, לא מודעים לתנועות ולגוף שלנו.
על ידי חוסר החיבור לגוף ולתנועות שלנו אנחנו נכנסים לעולם החשיבה ומאבדים את עצמינו שם בחרדה ולחץ. כשאנחנו יכולים לחיות בתוך הרגע הזה עם הגוף, אנחנו יכולים להשתחרר מהלחץ הפנימי ולהביא איזון פנימי עמוק.
השלב של הגוף והנשימה יכול לקחת כמה ימים עד שהוא משפיע, ככל שנמשיך להיכנס ולהשתפר בחיבור לגוף ולנשימה נוכל לזרום לתוך מדיטציה כדרך חיים בצורה יותר קלה.
מגוון שיטות מדיטציה להתחלה
המילה מדיטציה בסופו של דבר מדברת על המצב העמוק ביותר בו יש חיבור פנימי לעצמי ושקט פנימי, אך לכל אחד יש שיטות שיעזרו לו לחוות את החיבור והשקט הזה ולכן אשמח לשתף כמה שיותר מהן.
השיטות האלו יכינו אותנו למדיטציה האמיתית שהיא חסרת שיטה, חסרת מאמץ, חסרת אובייקט וחסרת ריכוז. את כל המדיטציות שאני רושם פה יש לנסות בעדינות ובאינטליגנציה, ללא כיווץ פנימי או ניסיון להכריח את הגוף והנפש להשתנות ולהיות כמו שאנחנו רוצים.
המדיטציות האלו יכולות להיות קשות לחלקנו ללא הבנה של התאוריה והנשימות שדברתי אליהם במאמר זה, ללא הבנה עמוקה של כל התהליך וההתכוננות למדיטציה, מדיטציה הופכת לסבל עמוק ולדבר שאנחנו נרצה להתרחק ממנו כמו אש.
אך אם נתכונן כמו שצריך על ידי נשימות, הבנת התאוריה ושינוי אורך חיים, נוכל להגיע למדיטציה מוכנים וליהנות מהפירות שלה ללא יותר מידי סבל מיותר וללא סלידה מהאקט.
אפילו 10 דקות של המדיטציות האלו יכולות לשנות את כל מהלך היום שלכם, נסו אותן באינטליגנציה ועדינות, בצורה שמתאימה לכם, כמובן שאם אתם מרגישים שאתם מסוגלים ליותר מ10 דקות זה מעולה.
סדרתי את המדיטציות לפי שלבים כשהמדיטציה הראשונה היא אקטיבית ולאחר מכן היא נהיית יותר ויותר פסיבית, אך אין צורך לעשות את המדיטציות על פי השלבים, העדפתי לסדר את זה ככה שלא תחשבו מיד שמדיטציה זה לא בשבילי בגלל שהתחלתם מסוג של מדיטציה שהוא מתקדם ויותר קשה למתחילים.
לכל אחד יש שיטה שתתאים יותר לו ויש לנסות כמה ולראות מה הכי מתאים לי. אך יש להבין שרוב המדיטציות פה הן מכינות את הקרקע למדיטציה האמתית, שהיא מדיטציית זן, או מדיטציה ללא ריכוז, זוהי המדיטציה האחרונה אשר תוכל לרפא את הנפש שלנו לעומק.
מדיטציה טרנסנדנטלית ועוד מדיטציות ריכוז
מדיטציות ריכוז הן דרך מעולה להרגיע את הגוף, המיינד ולייצב את הרגשות שלנו. במדיטציות האלו אנחנו נחזור לאובייקט הריכוז שלנו כל פעם שהמיינד מושך אותנו לעבר, לעתיד, לתשוקות, לרצונות ולגוף.
מדיטציית ספירת נשימות
על ידי ספירת הנשימות נוכל לייצב את המיינד, נוכל להרגיע את החרדה, הלחץ ולחדש את האנרגיות בגוף. כל נשימה שניקח נספור אותה עד שנגיע ל-10 ונתחיל מחדש.
ניתן להתרכז בנשימות באף או בבטן, או בכל הגוף תוך כדי, מה שמרגיש נכון באותו הרגע.
לאט לאט אנחנו נכנס לחוויית רוגע עמוקה שבה נוכל לאחר המדיטציה לחיות את היום ברוגע וערנות מוגברת. המדיטציה תעזור לנו עם יש לנו הרבה תשוקות וחוסר יציבות רגשית.
מדיטציית מנטרה (טרנסנדנטלית)
מדיטציית מנטרה היא מאוד טבעית למודט המתחיל. המדיטציה היא חזרה על מילה או כמה מילים ללא הפסקה בצורה מנטאלית ללא קול חיצוני במשך זמן המדיטציה. הזמן המומלץ למדיטציה הוא 20 דקות.
יש מגוון של מנטרות אשר נחשבות יותר טובות בגלל הוויברציה שהן מוציאות על ידי הקול שלהן, אחת הידועות הן אום כבסיס להמון מהמנטרות השונות. האפשרות לרכז את המיינד ברצף מילים, גורמת לריכוז שלנו לעלות ולרוגע להגיע שאנחנו לא כהרגלנו שוכחים את עצמינו במחשבות של פחד וחרדה.
כמובן שעדיין מחשבות אוטומטיות יכולות להגיע בזמן המדיטציה, יש לתת להן לחלוף ולחזור למנטרה שלקחנו על עצמנו. המדיטציה תשחרר אותנו מאחיזה במחשבות האוטומטיות ותראה לנו שאפשר להרגיע את הגוף בלי לפתור את המחשבות שלנו.
מנטרות מומלצות למתחילים:
- אום והחזקת המילה אום לאורך כמה זמן שאפשר בצורה מנטאלית.
- אום מני פאדמי אום – מנטרה עם מקצב נעים ששימשה מגוון בודהיסטים בתרבות הטיבטית.
מדיטציית ריכוז על אובייקט חיצוני
מדיטציית ריכוז על אובייקט חיצוני מאפשרת לנו להחזיר את המחשבות לרגע הזה על ידי התבוננות בכל אובייקט שנבחר בצורה אוהבת ומקבלת, על ידי התבוננות וריכוז עדין באובייקט נוכל לייצב את המיינד שלנו ולהחזיר לעצמנו את העוצמה הפנימית.
האובייקט יכול להיות כל דבר שנבחר, אם זה נר דולק, השמש בזריחה או בשקיעה, חפץ אהוב, מראה ועוד… יש לחזור לאובייקט כל פעם שאנחנו מאבדים ריכוז.
מדיטציית מנטרה בקול (צ'אנטינג)
מדיטציית צ'אנטינג היא בדיוק כמו מדיטציית המנטרה רק בקול רם. המדיטציה יכולה להיות הרבה יותר פשוטה לאדם שיש לו את האפשרות לשיר בביתו מנטרה לבחירתו.
המדיטציה הזאת היא אחת מהטובות ביותר ומשתמשים בה נזירים בכל מקום, אנשים דתיים מכל הדתות על ידי תפילה ועוד…
כל מה שצריך לעשות הוא לשיר את המנטרה בקול רם עם ריכוז המילים והקול שיוצא, כמובן ככל שהמנטרה מגיעה עם מוסיקה יותר נעימה כך יהיה לנו יותר כיף ונוכל ליהנות מהתענוג שבמדיטציה הזאת.
מדיטציית ריכוז בצ'אקרות
מדיטציית ריכוז בצ'אקרות מאפשרת לנו לגעת במקומות בגוף ולשחרר אנרגיה תקועה שנמצאת בתוכנו. צ'אקרות הן נקודות אנרגיה בגוף. הרבה פעמים בגלל חוסר תשומת לב לעצמינו יש לנו אנרגיה תקועה בכל מיני מקומות בגוף ועל ידי מדיטציה על הצ'אקרות נוכל לשחרר את התקיעות.
כששחרור אנרגטי מגיע, יש רוגע ושלווה בגוף, אפשר לקבל החלטות נכונות בחיים וליהנות מהיופי של הטבע והדברים הפשוטים.
מדיטציות דמיון
להמון אנשים יש כוח דמיון רב והם לא משתמשים בו בצורה נכונה, הגיע הזמן לקחת את הדמיון שלנו למקומות טובים והנכונים שישחררו אותנו מסבל מיותר. על ידי מדיטציית דמיון מודרך נוכל להתחבר למקום רגוע בתוכנו ולהשתחרר מלחץ וחרדה.
יצירת תמונה במיינד
יצירת תמונה במיינד יכולה להיות עבודה קשה בשביל אנשים מסוימים, אך זו דרך מעולה להרגיע את המיינד ולרכז את המחשבות. מי שזה מגיע לו טבעי יכול לצייר בראש לו, תמונה של מקום אהוב, חפץ אהוב, דמות אהובה או אדם אהוב.
אנחנו נעצום עיניים ונדמיין את האובייקט, במשך זמן המדיטציה ננסה לשפר את התמונה ולתת לה יותר ויותר פרטים עד שהאובייקט נראה חד כמעט כמו במציאות, האקט הזה מרגיע מאוד את הגוף והמחשבות.
הליכה ביער
דמיון מודרך שלנו הולכים ביער מרגיע, מקום מוכר או דמיוני, אין צורך ללכת באמת ביער, אין צורך לצאת מהבית, רק לדמיין את ההליכה ביער היפה ולחוש את התחושות הנעימות שמגיעות עם החוויה.
מדיטציית מיינדפולנס ומודעות פתוחה (תובנה)
אנחנו מתקדמים לעבר מדיטציות יותר ויותר עמוקות, יותר ויותר מרפאות. כאשר השגנו יציבות כלשהי ותובנה לגבי המיינד שלנו, נוכל להתחיל להעמיק פנימה.
כאשר אנחנו יושבים ומתרכזים באובייקט בצורה חד משמעית אז אנחנו לא יכולים לצפות בכל מה שקורה במיינד שלנו, אנחנו לא יכולים לראות את הטבע האמתי של המחשבות, הרגשות והגוף.
במדיטציית מיינדפולנס יש לנו אובייקט מודעות, אך אין צורך בריכוז. אנחנו רוצים להבין את הטבע של המיינד ואנחנו לא מתנגדים למחשבות ורגשות שעולים בנו, אנחנו צופים גם בהם כחלק בלתי נפרד מהמדיטציה שלנו, האובייקט נמצא לפנינו רק בשביל שלא נאבד את עצמינו לגמרי בגלי המחשבות והרגשות.
מדיטציית מיינדפולנס תראה לנו שכל המחשבות והרגשות עוברים, שאין סיבה להתרגש ולפחד מהן. בנוסף היא תראה לנו את היופי שמגיע מחוסר היקשרות למחשבות ולרגשות, הרוגע הגדול שמגיע לאחר חוסר תגובה למחשבות והרגשות וצפייה אוהבת בהן.
מדיטציית מודעות לנשימת הבטן
מדיטציה זאת היא פשוטה ואינה דורשת ריכוז רב. בנוסף לאפקטיביות של המודעות לגוף בהרגעת המיינד יש לנו את היכולת לראות האם אנחנו נושמים לבטן. נוכל לראות שבכל פעם שאנחנו מאבדים ריכוז הנשימה משתנה, ולרוב הנשימה שלנו לא מגיעה לבטן, אנחנו נושמים חצי נשימות ברגעי לחץ.
ככל שנתמיד במדיטציה הזאת הנשימה שלנו תהפוך ליותר עמוקה ויותר בריאה לגוף ולנפש, בנוסף לכוח המרפא של המודעת לגוף יגיע ריפוי גם מהנשימות המלאות והאיכותיות שנלמד לקחת במהלך המדיטציה ובמהלך החיים.
מדיטציית מודעות לנשימה מהאף (אנפאנה)
מדיטציה זו דורשת טיפה יותר כוח ריכוז מכיוון שהשטח שאתו אנחנו עובדים הוא קטן, שטח המדיטציה הוא אזור האף והשפם, נוכל לשים את המודעות שלנו על כל אחד מהאזורים בתוך שטח זה.
ניתן לשים את המודעות על מגע האוויר עם דפנות הנחיריים הפנימיים, מגע האוויר עם השפם, מגע האוויר עם דפנות הנחיריים החיצוניים, או תנועת האוויר במלאה בכל האזור.
כאשר נגיע לריכוז מספיק גבוהה נוכל לחוות רוגע ושלווה עמוקים ונשימה קצבית ואחידה שתסדר את המערכות בגוף ותביא להרמוניה פנימית.
מדיטציה זאת היא מדיטציית מודעות אשר מכילה בה אלמנטים של מדיטציית ריכוז.
מדיטציית סריקת גוף (וויפאסנה)
מדיטציה זאת נותנת לנו אפשרות לחזור חזרה לחיבור לגוף ולהרגיש את האנרגיה בכל מקום ומקום בנפרד. בהתחלה הסריקה מתחילה חלק אחר חלק, נעבור על הראש, על הפנים, על הצוואר, על הזרועות, על הגב, על הבטן, על הרגליים, עד שנגיע לקצה הבהונות, ואז נסרוק שוב למעלה.
נסרוק מלמעלה למטה, מלמטה למעלה, ללא הפסקה. לאחר תרגול מתמד נוכל גם להחליק על כל הגוף, כשנרגיש שהריכוז והמודעות שלנו התחזקו ואנחנו מרגישים תחושות בכל הגוף.
בהתחלה נוכל לראות שאנחנו לא מרגישים תחושות בחלקים מסוימים מהגוף, אך לאחר כמה זמן נתחיל להרגיש תחושות עדינות על פני העור בכל הגוף במהלך המדיטציה, מה שמראה שהמודעות שלנו גדלה ואנחנו יותר מחוברים לגוף ולמה שקורה בתוכו.
המדיטציה הזאת מובילה להרבה תובנות בהקשר לטבע המיינד והחיים, לשינוי הבלתי מפסק בעולם התחושות והמחשבות ולראיה עמוקה לגבי דברים שהיינו בטוחים שאנחנו יודעים לגבי עצמינו.
מדיטציית הרווח שבין המחשבות
מדיטציה זאת היא מדיטציה מאוד אפקטיבית בהפחתת חרדה ובתובנה. במדיטציה זאת אנחנו ישובים וצופים במחשבות ומחפשים את הרווח שנמצא בין כל מחשבה ומחשבה.
במהלך המדיטציה ננסה להישאר כמה שיותר זמן ברווח שבין המחשבות, אין צורך להתנגד למחשבות, אך בכל פעם שנמצא רווח ננוח בו עד המחשבה הבאה, מדיטציה זאת היא קצת מתקדמת כי לא כל האנשים מגיעים למצב שיש רווח בין המחשבות, אך אני ממליץ לנסות את המדיטציה ולראות איך היא עובדת לכם.
מדיטציית הקשבה לקולות
מדיטציה זאת תעזור לנו להתחבר לעולם ברגע הזה. מבחינתי מדיטציה זאת היא אחת מהאיכותיות ביותר בהרגעת הגוף והמחשבות. על ידי הקשבה לקולות קרובים ורחוקים נוכל להרגיע את עצמינו ולחוות שקט שלא הכרנו מעולם.
נוכל להתחיל מקולות יותר גסים וככל שהגוף נרגע לעבור לרעשים יותר ויותר רחוקים ויותר ויותר עדינים. נוכל לתרגל גם לשמוע את הרעש של השקט בין הרעשים.
כך נוכל גם להקשיב בעולם האמתי לדברים שקורים מסביבנו ולמה שאנשים מספרים לנו. הקשבה זאת תוביל לשלווה והרמוניה פנימית.
מדיטציות זן וטאו – פשוט להיות
זה השלב האחרון במדיטציה, הגוף רגוע, המיינד לא מאבד את עצמו בתשוקות, בפחדים ובתקוות ועכשיו אנחנו יכולים להיכנס פנימה ולחוות את עומק ההוויה שלנו.
מדיטציות הזן והטאו הן מאוד פשוטות, כל מה שהן אומרות זה לשבת ולסתום את הפה. זוהי המדיטציה האולטימטיבית, היא תפתח בפנינו את התת-מודע, תביא לריפוי פנימי עמוק ותפתח בפנינו חמלה לעצמינו ולאחרים שלא הכרנו.
זאזן – מדיטציה בישיבה
פשוט לשבת ולא לעשות כלום, לשבת מול קיר ולהסתכל עליו, אין צורך לעשות שום דבר עם המחשבות או הרגשות, פשוט לצפות, להיות ולתת לקסם לקרות.
"יושב בשקט, לא עושה כלום, האביב מגיע, והדשא גדל מעצמו."
באשו
הליכת זן – הליכה מודעת
הליכת זן היא הליכה איטית ומודעת, כפות הרגלים נוגעות אחת בשנייה, והמודעות נשארת אך ורק עם ההליכה. ההליכה הזאת היא הופכה מהליכת ניו יורק.
לנשום לעומק
המדיטציה היחידה שהגיעה אלינו מלאו דזה, מחבר ספר הטאו היא נשימה עמוקה ושקט, זו הייתה כל תורתו. לאו דזה אמר שבחיבור לטבע, נשימות עמוקות ושקט פנימי כל הדברים הטובים מגיעים ואין צורך להשיג כלום, וזוהי המדיטציה שלו, לשים לב מבוקר ועד ערב לנשום לעומק, להיות בטבע, ולשמור על השקט הפנימי שלנו.